הספדים

ד"ר משה רענן

נעם
 
זו הפעם השנייה שאני מספיד השבוע. הפעם הראשונה הייתה במוצאי שבת האחרון כאשר הבאנו למנוחה אחרונה את אבי רבי שמעון חיים הלוי רענן ז"ל שנפטר בשיבה טובה. כמה שונים שני ההספדים. הספד על אדם שזכה להקים שבט גדול, והלך לעולמו בצלילות, בהשלמה הייתי אומר אפילו בשמחה, כמו יעקב אבינו, כאשר בניו ובני בניו לצידו, ולעומת זאת הספד על אדם שכל עתידו, המבטיח גדולות, לפניו. בהספד על אבי ביקשתי ממנו שישמור עליך אך התפילה לא נענתה.
 
אני כותב את ההספד על מחשב שמתמונת שומר המסך שלו ניבטים אתה ושרה, קורנים ומאושרים, בחגיגת האירוסין. כמה מאושרים היינו רק לפני שבועות ספורים. לא זכיתי להכיר אותך היטב אך מהמעט שהכרתי ושמעתי מרבותיך ברור לי שהיינו יכולים  להיות חברים טובים. באירוסין כבשת את ליבם של האחים ואחיות שלי שכידוע לך הם סנובים לא קטנים. כבשת אותם בצניעות שלך, בשקט שלך שהקרין עוצמות נפש ובמאור הפנים שלך, ואת זה הם אמרו לי כבר אז ולא רק לאחר שנפלת. הצלחת לחדור בהצלחה למבצר הסגור, החשדן והמאיים של האחים של שרה. ההורים שלך ביקשו לערוך את הלוויה ללא תקשורת. את הצניעות שלך לא גנבת אלא ינקת אותה בבית. כאשר אני מדבר על הצניעות שלך קשה לי שלא להזכיר את צניעותו של אבי שהייתה סימן ההיכר העיקרי שלו.   
 
בשעות שלפני הוורט קראתי לך ולשרה למה שנקרא אצלנו בבית "שיחת הפחדה". שאלתי אותך ואת שרה האם אתם מבקשים ממני משהו עבור המשך הדרך? שניכם שתקתם ולא ביקשתם כלום. הסתפקתם במועט שבמועט. מאוחר יותר שאלתי אותך: מה אתה רוצה לעשות לאחר החתונה ותשובתך הייתה שתי מילים. בדיוק שתי המילים הבאות: "ללמוד גמרא". אתה זוכה ללמוד גמרא שם בשמים עם כל גדולי ישראל אך אותנו הותרת חבולים ומוכים. 
 
כאן לא רחוק, בהר הזה, רק כמה עשרות מטרים מכאן, טמונים כבר 33 שנים חברי שנפלו על קידוש ה' במלחמת יום כיפור. נעם, כולנו היינו שריונאים. אם לא תבין משהו "בלימוד" תוכל להתייעץ עם שריאל ברינבוים הי"ד. שגם הוא רק רצה ללמוד גמרא. תוכל לשאול את אשר ירון הי"ד. כדאי לך ללמוד עם אשר. אני הכרתי אותו היטב איך הוא "בלימוד" כי היינו חברותא כמה שנים.
 
שרה ילדה קטנה שלי 
 
סלחי לי על כך שלא שמרתי לך על נעם. על נעם המדהים שלך שכל כך אהבת והערצת. איזה זוג נפלא יכולתם להיות.
 
חיים וגילה – שירה, שוקי, הלל, יוני ויוסי
 
אשרינו שזכינו להכיר אתכם. משפחה מדהימה, ערכית ואמיצה. אני בטוח בע"ה שדרכינו לא ייפרדו. נבכה יחד ונוכל בעזרת ה' גם לשמוח יחד. 
כאשר ביררתי על נועם אצל הרב הלל (אצלנו במשפחה מקובל לברר על המיועדים) הוא אמר לי בין השאר: נעם מציב מטרות ונאבק עליהן עד שהוא משיג אותן. אצלנו בבית המשפט הזה נאמר קבוע בתקופה שנעם ושרה יצאו. אמרנו לעצמנו שנעם סימן את שרה. בין אם היא רוצה ובין אם לא, בסוף הם יתחתנו. הוא שבה את ליבה אך לא זכינו להביאם בברית הנישואין. 
 
בואו נלמד מנעם. נציב מטרות חשובות ונאבק עליהן. עם כל הקושי נותרו לנו אתגרים שלא נוכל לוותר עליהם. 
ההורים של כנרת מנדל ז"ל, פרח יקר ואהוב, שנרצחה ע"י בני עוולה בערב סוכות האחרון לימדו אותי סיסמא "ובחרת בחיים". בואו נאמץ את הסיסמא הזאת. בוודאי יהיה לנו קשה, אפילו קשה מאד אבל אנחנו בוחרים בחיים.