לעילוי נשמתו

נעם של בוסתן

בחנוכה תשס"ז, חודשים ספורים לאחר שנעם נפל, נטעו בני משפחתו של נעם חורשת זיתים לזכרו בנחלתם שבמושב עמיקם. דולי גלקין ז"ל ובעלה זאב יבלט"א, עליזה וקולין גלקין-סמית ואורי סיגל-גלקין אוהבי העם והאדמה מצאו דרך מיוחדת לבטא את הכאב ואת התקווה בנטיעת עצים אופייניים לאזור, עצים נותני פרי. לאחר שהכשירו את הקרקע ורכשו את השתילים הם הזמינו את משפחת מאירסון לנטיעה המרגשת. מאז הם מטפלים בעצים בנאמנות, והעצים אכן נותנים פרי. משפחת גלקין פיתחה את השטח הסמוך לעצים, נטעה עצים שונים רבים ושתלה צמחים, בעיקר דלועים.


למקום הבוסתן
 

משפחת גלקין – אף היא משפחה שכולה. בנם ראובן בן התשע-עשרה נפל במלחמת יום כיפור סמוך לתעלת סואץ. אורי סיגל-גלקין שהינו פסל הקים לזכר ראובן אחיו אנדרטה גדולת ממדים ב"הר העגול" בעמיקם. לאנדרטה אין אמנם שם רשמי, אך ניתן לראות בה את "הפרח הנעדר". האנדרטה ניצבת על פלטפורמה ענקית מאבנים מקומיות ומתרוממת לגובה חמישה מטרים; משקלה חמישה טונות.

 

הדרך שמצאה משפחת גלקין המורחבת לזכור את הבנים, שתילי הזיתים שכבר אינם סביב השולחן (תהילים קכ"ח), מחוברת כל כך לאדמה ולצומח, וממלאת את הלב בגעגועים ובמתיקות.