מכתבים

שירי בירן

קוראים לי שירי בירן ואני עובדת כפקחית טיולים ברשות הטבע והגנים באילת. במסגרת תפקידי אני מסתובבת הרבה בשמורת הרי אילת ואני מודה שאת נעם פגשתי פעמים רבות במקרה או שלא במקרה...

את נעם הכרתי לראשונה בנסיבות קצת משונות.. בינואר 06 בזמן תרגיל לאיתור מטיילים של יחידת החילוץ באילת.

במסגרת התרגיל התבקשתי ללכת לאיבוד ומכיוון ש"לאיבוד" לא מומלץ ללכת לבד צירפו אלי נער ישיבה בשם נעם. אודה שבתור בחורה חילונית קיצונית חשבתי שאני הולכת להעביר כמה שעות משעממות וספק רב עלה בי לגבי נושאי השיחה שיועלו בינינו ,אם בכלל.

אבל, אני מודה שאחרי 6 שעות במחיצתו של נעם בדקלי רחם גיליתי בחור קשוב, פתוח ,סקרן ,חושב ,מבין ומאוד נעים. למרות הפערים בינינו (גיל, אמונה, חינוך..) השיחה קלחה והתפרסה על פני נושאים רבים ומגוונים וביניהם : גאולוגיה , זאולוגיה ,דת ,משפחה והרבה הרבה אהבת הארץ...

סיפרתי לנעם על מסעותי הרבים בעולם ואילו הוא בצניעותו טען שיש קודם כל לתור את הארץ ולהכיר בה כל חלקה טובה. עלו בינינו חילוקי דעות רבים אך הכול באווירה טובה בהומור והרבה הקשבה.

אפילו הכרזנו על אתגר משותף אני, לגרום לנעם לחזור בשאלה ונעם לקח על עצמו משימה קשה ביותר להחזיר אותי בתשובה.

לרגע שכחנו שאנו נמצאים בתרגיל של יחידת החילוץ ורק פנסי אנשי היחידה הזכירו לנו את נסיבות המפגש המוזר.

הצעתי לנעם להמשיך איתי להרצאה ביטבתה בנושא "בולענים בים המלח" הוא הסכים מיד וכמובן בלע את ההרצאה בעיניו הסקרניות.

מאותו יום פגשתי את נעם ברחבי העיר אילת, בהשתלמויות ,בהדרכות ובעיקר בשבילי שמורת הרי אילת מטייל לבדו...

מספר המפגשים הרב גרמו לי לחשוב כי יד המקרה עובדת שעות נוספות או שיש יד אחרת שמכוונת אך אם במקרה או שלא במקרה תמיד שמחתי לפגוש אותו.

 

לא שכחתי את הפרויקט המשותף של חזרה בתשובה – שאלה ואפילו פעם אחת פגשתי בו במקרה בהפסקת אוטובוס בחצבה כשהוא מחזיק בידו ספר בנושא פיסיקה ,אמרתי לו שמדעים מדויקים יובילו אותו בדרך הטובה ואיחלתי לו "יישר כוח".

לקראת סוף יולי השנה יומיים לפני שטסתי למסע בהרי הקווקז פגשתי את נעם שוב במקרה באילת. נעם סיפר לי שהוא מתחתן עם שרה והזמין אותי לחתונה , התרגשתי והבטחתי לבוא . הוא סיפר לי בקצרה על דו"ח שקיבל שלא בצדק מפקח רשות הטבע והגנים באזור עין גדי. הבטחתי לו כשאחזור מחו"ל אשמח לעזור לו..

כשחזרתי לארץ הצטערתי מאוד לשמוע על נעם.

אני לא נמנית על חוג חבריו הקרוב של נעם ,אך עצם הפניה של מיכה לכתוב ולספר עליו הבהירה לי שאולי בכל זאת הייתה בינינו חברות אחרת . אני מעדיפה לשים את ההגדרות בצד ופשוט לומר שכל מפגש עם נעם ולו הקצר ביותר ,תמיד היה מלווה בחיוך רחב, שמחה ונועם והרגשה של חבר טוב .

נעם יחסר לי בנוף המדברי.

אני משתתפת בצערכם ומוסיפה תמונה של נעם בהשתלמות עופות דורסים באילת.