תכנית הישרדות

מכתבי תודה

דברים בערב סיום חוג הישרדות לזכר נעם מאירסון

בקבוצת קידום נוער תקוע, קיץ תשע"ב

דברי רכז הנוער של הקבוצה:

"לדעתי תכנית ההישרדות תרמה לעצמאות של הנערים, לתחושת המסוגלות שלהם, להתחשבות בזולת, לאכפתיות לסביבה ובקיצור – לבגרות. התהליך ענה על יעדים רבים שבחיי היום יום היו דורשים התעסקות ארוכה יותר כדי להשיגם. הִכרתי בחניכים רבדים שעד אז לא עמדתי על טיבם, ואני מתכוון להמשיך ולהיעזר באותם 'גילויים' ובקשר האישי שנטווה על מנת לסייע לנערים להעצים את עצמם ולהתקדם בעקבות כישוריהם."

~~~~~~~~~~~

 

דברים בערב סיום תכנית הישרדות לזכר נעם מאירסון

במרכז תורני אורט כפר זיתים, חורף תשע"ד
 

דברי מדריך הקבוצה:
"רצינו להביע תודה והערכה מעומק הלב...

דרך פרויקט מיוחד זה יצאנו אל השטח. הקבוצה למדה לעבוד ביחד ולגלות אכפתיות רבה אחד כלפי השני.
הנערים גילו את כוחם הרב בהתמודדות עם מצבים שונים והיו חשופים גם לדפוסי התנהגות פחות פשוטים הנמצאים בתוכם. אט אט הם בחרו לעבוד על עצמם ולהמשיך בדרך של התמודדות אמיצה והתכווננות לטוב."
~~~~~~~~~~~

 

דברים בערב סיום תכנית הישרדות לזכר נעם מאירסון

כפר הנוער 'איילת השחר' במושב יונתן, סתיו תשע"ה

מכתב שהוקרא בטקס הסיום ע"י אחת המשתתפות:

"אנו בנות כיתה י"ב מכפר הנוער 'איילת השחר' שביונתן

יצאנו למסע הישרדות מרתק ב'דרכו של נעם'.

רצינו לשתף אתכם בכמה חוויות ומסקנות שלא חשבנו שנוכל להגיע אליהן בשלב כלשהו בחיינו.

כל המפגשים, המסע ומה שהיה מעבר לכך השאירו בנו ערכים של שלום, אהבה, התחשבות בזולת ובטבע.

במשך כל המסע ההישרדותי הזה למדנו למצות עד תום את היכולות והכישרונות שטמונים בנו גם באמצעים שהיו דלים לפעמים אבל עדיין עמדו לרשותנו וכל אלו כשלעצמם התגלו דווקא ברגעים של משבר, אתגר, קושי ופחד:

*סנפלינג – התגברות על פחד

O.D.T – היכולת לסמוך על האחר, אמון ובטחון שנוצר בין החברות

ניווטים – עבודת צוות, ביטחון עצמי

לינה בשטח – אחדות, שיתוף פעולה, אלתור, הסתפקות במועט

לילה לבן – ניצחון הרוח על הגוף, קבלת החלטות

ועוד רבים שאין בפינו מילים מתאימות לתארם...

שותף חשוב למסע היה המדריך שקד, שקט אבל בטוח... העידוד, התמיכה והאכפתיות, הדאגה וההכלה הבלתי פוסקת שלו עשו את ההבדל בין מסע שסובב כולו סביב הישרדות לבין מסע הסובב סביב יציאה לחיים עצמאיים שטומנים בתוכם צמיחה, גדילה והסתכלות קדימה.

... נעם הוא חלק מאתנו וממה שאנחנו, ואנו מאמינות כי כל מסלול או אתגר שנעבור במשך חיינו נראה אותו מול עינינו, צועד אתנו לאורך כל הדרך..."

~~~~~~~~~~~~

 

דברים בערב סיום תכנית הישרדות לזכר נעם מאירסון
עפרה, סוף קיץ תשע"ה


דבריה של א., אמו של אחד המשתתפים:

"להורים של נעם,
למוציאים לפועל: מורג, שקד, שיבי ואור..
ליואב ולישוב
הורי הקבוצה בעפרה
ילדים יקרים,

הלב מלא הודיה והוקרה .

נתתם לבנים שלנו קיץ משמעותי.
נתתם להם מקום.
נתתם להם סיבה לקום בבוקר ..(ולרוב, מוקדם מאד..)

בתרומתכם הצלחתם להציב אתגרים לילדים בדרכי נעם
ולהפיק מהם כוחות של טוב, אחווה..
הכרת הכוחות שלהם, הכרת כוח הקבוצה, אחריות, בגרות, רצינות..

הצבתם להם אתגרים קשים.

...
בכל הפעילויות הנחלתם אהבת הארץ ואהבת האדם,
אפשרתם לילדים לאהוב את עצמם ,
נתתם להם 'סיבה לקום בבוקר' .

דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום.

מודה, מעריכה ומוקירה."

~~~~~~~~~~~

 

דברים בערב סיום תכנית הישרדות לזכר נעם מאירסון
מכינת ארז, חורף תשע"ז

 

דבריה של ע., רכזת שנת שירות 'חותם' – החברה למתנ"סים, שער הנגב:
"לאחר החגים, זכינו לקחת חלק בתרומה גדולה של משפחת מאירסון –  פעילות של עמותת 'דרכי נעם'.

בנות שנת שירות "חותם" בשער הנגב, אזור צמוד גבול, מתנדבות במרכזי החינוך החברתי ברחבי שער הנגב, שותפות לפרויקטים ייחודיים של אוטיזם ולקויות שונות.

התרומה הנפלאה הגיעה בזמן - לעזור לאותן בנות לקפוץ הלאה; לנפץ את תקרת הזכוכית; לגלות את החוזקות והיכולות שלהן.

... הבנות נתרמו בצורה משמעותית מתכנית ההישרדות בשטח.

לראשונה בחייהן הן נאלצו להתמודד כיחידות וכקבוצה מול אתגרי מזג האוויר, הדרך, האוכל ואתגרים נוספים.

הצוות המיומן של דרכי נעם סייע, ליווה והעמיק את התהליך בו הבנות כבר נמצאות, פתח להן את האמונה בעצמן, ליזום לקחת משימה ולהמשיך אותה, ועשה זאת עד הסוף בלי הנחות אך בהקשבה ורוך.

אני רוצה לציין לשבח את תפקודם המקצועי של צוות דרכי נעם 'אל ההר' –  שקד בארי וזיו המדריך.

מקווה שנמשיך לעבוד ביחד בפרויקטים נוספים. זכיתי לראות את ההשפעה של פעילות זו  על הבנות בעיקר בימים אלו, בהם אנו מסכמים את חצי השנה, ורואים את התרומה של הפרויקט לתהליך המימוש האישי והקבוצתי של הבנות.

תודה על הכול ומאחלת כוח להמשיך בפעילות חשובה זו."

~~~~~~~~~~~

 

דברים בערב סיום תכנית הישרדות לזכר נעם מאירסון
מועדון מתבגרים - העוגן הקהילתי, באר שבע, קיץ תשע"ז

 

דברי רכז המועדון:

גילה וחיים מאירסון היקרים,

לפני כחודשיים יצאנו, קבוצת הבוגרים של מועדון המתבגרים ב'עוגן הקהילתי', למסע 'הכנה להישרדות'. ההיערכות לפרויקט הייתה מהירה ומלווה בהתרגשות רבה, אך גם בחששות לא מבוטלים. התרגשנו מאוד לקראת היציאה למסע שיש בו השקעה מרובה של חשיבה ואמצעים, אבל גם חששנו מיציאה לאזורים פחות מוכרים לנו, מהאפשרות להעמיד את הנערים והנערות שלנו בפני אתגרים אישיים וקבוצתיים: כיצד יסתדרו עם הליכה מרובה? כיצד ינווטו בעצמם? איך ישנו בשטח? איך יבשלו בעצמם?

השטח והמציאות לימדו את הנערים, הנערות ואותנו המון. הם גילו נופי ארץ שלא היו מוכרים להם, הכירו אותם דרך הראש, הרגליים והלב. הם למדו למצוא בעצמם כוחות אישיים ואת היכולת להתמודד ולהתגבר על קשיים, למדו על כוחם כקבוצה מלוכדת ועל היתרון והמשמעות של המושג יחד!

וגם אנחנו למדנו עליהם, שלעתים הם מסוגלים ליותר ממה שנדמה לנו. קיבלנו שיעור נוסף במשמעות כוחה של אמונה באחר, גם אם הוא ילד... ואולי בגלל שהוא ילד. למדנו שאנחנו צריכים לעתים לשחרר ולתת להם לצעוד לבד, וזה בסדר שאנחנו מאחור. למדנו שהנופים הנגלים לנו ולהם שונים, ואם הם מובילים הם יוכלו לראות רחב ורחוק יותר.

אנו רוצים להודות לכם מעומק הלב בשמנו ובשם הילדים ומשפחותיהם, שאפשרתם את קיומו של התהליך הזה. אנחנו מאמינים כי התהליך הזה, המצטרף לעבודה ארוכת השנים עם הילדים, ילווה אותם עוד זמן רב.

 

סיכום פרויקט בעיניה של מדריכה במועדון:

התחלנו את הפרויקט עם מעט חששות והמון התרגשות.

הנערים לא ידעו למה לצפות, ויחד אתם גם אנחנו.

המון עומס, תקופת בגרויות, סוף שנה ועבודות הגשה, אך החלטנו שאנחנו לא יכולים לוותר על ההזדמנות המיוחדת הזו. ומזל שכך.

הנערים עברו חוויות מיוחדות, מדהימות ומרגשות. כולם כקבוצה, וגם כל אחד לחוד.

בכל פעילות למדו דברים חדשים, התנסו, אתגרו את עצמם ולו ויתרו.

מפעילות לפעילות רמת הקושי עלתה וביחד אתה גם כולנו.

הייתי רוצה להתמקד קצת בחוויה שלנו, הצוות.

אנחנו במועדון מאוד רגילים לעטוף את החבר'ה עד כמה שניתן, בכל רגע של קושי להיות אתם ובשבילם.

הפרויקט הפגיש אותנו עם התמודדות שונה ומיוחדת. פתאום לא יכולנו להיות אתם בתוך הקושי, פתאום זכינו לראות אותם קצת מהצד, פתאום גילינו כמה הם מסוגלים בזכות עצמם.

התרגשנו מאוד לראות את כוח החברות החזק שבלט במיוחד במהלך המסע. התרגשנו לראות את הרגישות שלהם אחד לשני מתוך הבנה שכל אחד זקוק לזה. התרגשנו לראות את השמחה שלהם בלילה , כקבוצה, ולא כחוליות. בעיקר התרגשנו לראות שזה נכנס ליומיום שלהם, החוויות שסיפרו כשחזרו מכל פעילות, דרך התמודדות שלהם עם דברים.

עפו באוויר משפטים כמו "אחרי כל מה שעברת במסע, זה מה שישבור אותך?" האמונה שלהם בעצמם התגברה, הם הבינו, שגבול היכולת שלהם רחוק יותר ממה שהם תיארו.

המעבר מהמסע ללילה הלבן חידד לנו עוד יותר את כוחה של הקבוצה. כמה קל ונוח לנו יותר כשאנחנו ביחד. כמה כיף ללכת ביחד, כמה כיף לשיר ולצחוק ובכך לא לשים לב לקושי, כמה קל להדליק מדורה, והכי חשוב, כמה מהר האוכל מוכן.

אין לי ספק שכמו שהנערים למדו להעריך את הבית, את המיטה הנוחה ואת האוכל הזמין. ככה הם למדו להעריך את הביחד.

לסיכום, הגוזלים שלנו חוו חוויה מעצימה ביותר שעזרה להם להתגבש, להעריך את הקיים וגם לדעת להוקיר, ליצור חברויות חדשות וגם להעמיק את הישנות, עזרה להם ללמוד על עצמם, כמה הם מסוגלים ויכולים, לימדה אותם המון דברים חדשים, העמידה אותם בפני אתגרים שמי יודע אם היו זוכים להתמודד אתם ועוד ועוד.

... לנו, אנשי הצוות, זו הייתה זו חוויה חד-פעמית, מיוחדת ומרגשת לא פחות מהחוויה שעברו הנערים.

... בנימה אישית, אני אוסיף שאת הנערים אני זוכה ללוות כבר לא מעט שנים, את חלקם שנה ואת חלקם קרוב לחמש. אני מרגישה שקיבלתי מתנה מיוחדת שבעזרתה זכיתי להכיר אותם טוב יותר, ללמוד ביחד אתם על עצמם ובכלל להיות חלק מהדבר המיוחד הזה.

תודה רבה בשמי, בשם כל הצוות ובשם הנערים.