חיפוש מסלולים

מה בסביבה

העיר ירושלים היא עיר בירה, עיר קודש ועיר היסטורית. במשך רוב ההיסטוריה השתרעה ירושלים על ק"מ מרובע אחד סמוך להר המוריה ומעיין הגיחון. במחצית המאה ה-19 החל תהליך היציאה מהחומות, תהליך שהתעצם והתגבר והביא להרחבתה של ירושלים לשטח של כ-120 קמ"ר. ככל עיר מתפתחת כלל תהליך הפיתוח צמיחה של מרכזי מסחר חדשים. היום נסייר בשני מרכזים, נכיר את ההיסטוריה שלהם, נתרשם ... קרא עוד

טיול בירושלים - סיור בשני מרכזי מסחר בירושלים

על שוק ושיק - מחשבות על כלכלה

מה בסביבה

העיר ירושלים היא עיר בירה, עיר קודש ועיר היסטורית. במשך רוב ההיסטוריה השתרעה ירושלים על ק"מ מרובע אחד סמוך להר המוריה ומעיין הגיחון. במחצית המאה ה-19 החל תהליך היציאה מהחומות, תהליך שהתעצם והתגבר והביא להרחבתה של ירושלים לשטח של כ-120 קמ"ר. ככל עיר מתפתחת כלל תהליך הפיתוח צמיחה של מרכזי מסחר חדשים. היום נסייר בשני מרכזים, נכיר את ההיסטוריה שלהם, נתרשם ... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • מסלול מעגלי
  • יש ברזיות
  • יש בתי שימוש
  • מתאים לאופניים
  • מתאים לנכים
  • נקודות מילוי מים ושירותים ברח' הזיף פינת רח' מחנה יהודה ושדרה המרכזית בממילא; מבחינת התוכן מתאים לנוער ולמבוגרים; כדאי להשתמש במפה עירונית.

סימני דרך

  • תחנה 1 מול השוקניון - פתיחה
  • תחנה 2 המאפייה של חבה- היֹה היָה פעם
  • תחנה 3 קפה מזרחי- הישן יתחדש
  • תחנה 4 וחומוס של 'רחמו'- כולנו זקוקים לחסד
  • תחנה 5 הרכבת הקלה - חיבורים
  • תחנה 6 הכניסה לממילא- כל העולם כולו
  • תחנה 7  GAP- גלוקליות
  • תחנה 8  שער יפו- סיום
    •  
    • משך המסלול
    • 4 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 0 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    •  
    • מפה
    • 9
    •  
    • עונות
    • חורף / אביב / קיץ / סתיו
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • ירושלים

מאפיינים

  • מסלול מעגלי
  • יש ברזיות
  • יש בתי שימוש
  • מתאים לאופניים
  • מתאים לנכים
  • נקודות מילוי מים ושירותים ברח' הזיף פינת רח' מחנה יהודה ושדרה המרכזית בממילא; מבחינת התוכן מתאים לנוער ולמבוגרים; כדאי להשתמש במפה עירונית.

הדרך אל הטבע

לבאים מכיוון תל אביב: ניסע בכביש מס' 1, נמשיך ישר (מזרחה) לאורך שדרות שז"ר (השם הופך לשדרות בן-צבי) ונחלוף על פני בנייני האומה (מימיננו). ברמזור השני אחרי בנייני האומה, בצומת שבה נראה מולנו את מסעדת 'אמא' נפנה שמאלה לרח' הרב שמואל ברוך שמשנה את שמו לרח' אגריפס. לאחר כמה עשרות מטרים נראה משמאלנו בניין גדול- השוקניון, זה הזמן להתחיל לחפש חניה.

בסיור הזה מומלץ ללכת ברגל לממילא דרך מרכז העיר, בסוף הסיור ניתן לחזור עם הרכבת הקלה עד לשוק ולמקום החניה.

סימני דרך

  • תחנה 1 מול השוקניון - פתיחה
  • תחנה 2 המאפייה של חבה- היֹה היָה פעם
  • תחנה 3 קפה מזרחי- הישן יתחדש
  • תחנה 4 וחומוס של 'רחמו'- כולנו זקוקים לחסד
  • תחנה 5 הרכבת הקלה - חיבורים
  • תחנה 6 הכניסה לממילא- כל העולם כולו
  • תחנה 7  GAP- גלוקליות
  • תחנה 8  שער יפו- סיום
  • תחנה 1

    מול השוקניון - פתיחה

    רחוב אגריפס 88

    שוקניון - שתי מילים מחוברות שמייצגות שני עולמות שונים. השוק - פתוח, עממי, זול ומקומי, והקניון - סגור, ממותג, יקר ובינלאומי. אנו עומדים ברחוב אגריפס מול בניין גדול עליו תלוי שלט 'שוקניון'. הבניין הזה הוקם באמצע שנות ה-90, כחלק מהמהלך להרבות בקניונים, על מנת להכניס לשוק אווירה "מבויתת" יותר. בכל הארץ קמו בתקופה הזו עשרות מרכזי קניות וקניונים, אולם הבניין הזה כשל מבחינה מסחרית, ומאז מתנהלים מאבקים משפטיים באשר לשטחי המסחר שכבר נקנו בתוכו, בעוד השוק הוותיק שלידו המשיך אמנם לפעול אך איבד לקוחות ונפח מסחר. מול שתי צורות המסחר השונות הללו, נשאל את עצמנו, מה מאפיין קניון? מהי התחושה בקניון? כקונה? כמוכר? האם התחושה בשוק שונה? במה היא מאופיינת?

    הסיור שלנו היום ינדוד בין שני מרכזים מסחריים בירושלים, הראשון שבהם - שוק, השני - קניון (אמנם פתוח אבל עדיין קניון). נתרשם מהבניינים, האנשים, הריחות והקולות ונחשף למרכיבים במסחר ולדרכים מסחריות שונות המשפיעות על עולמנו שלנו.

     

  • תחנה 2

    המאפייה של חבה- היֹה היָה פעם

    רחוב אגריפס 54

    בדרכנו מהשוקניון למאפיית חבה אנחנו מתקדמים ברחוב אגריפס, רחוב משני יחסית. עם הפיכתו של רחוב יפו לנתיב הרכבת הקלה ומעין טיילת פתוחה הופנתה כל התחבורה הציבורית לרחוב אגריפס. במידה מסוימת רחוב אגריפס משמר מעט את האווירה שהולכת ונעלמת מרחוב יפו הרחב, החדש והמטופח. יש בו תחבורה ציבורית, זיהום אויר והרבה חנויות זולות, קטנות, עמוסות במצרכים שונים ומשונים. חנויות שאינן שייכות לרשת ממותגת אלא לאדם פרטי שמוכר את מרכולתו, שיכול להתמקח אתך עליה, שאיננו מנוכר.

    השוקניון "נחת" בתוך המרחב שהיה מרחב מסחרי בסגנון שוק, כלומר, המרחב בינו לבין השוק לא התפתח, אלא היה כאן תהליך של התארגנות בלתי מוסדרת של סוחרים, הסדרה מאוחרת על ידי השלטונות הבריטים של חלק מהמרחב, שוליים לא מסודרים- כמו למשל השטח המסחרי של רחוב אגריפס, ולתוך האזור הסמוך לשוק, שאיננו מוסדר כרחובות עם תקנות, נכנס השוקניון.

    מאפיית חבה שאליה הגענו הוקמה בשנת 1967 על ידי אבא עובדיה ואחיו, כיום מונה הרשת יותר ממאה מאפיות ברחבי הארץ. המאפיה ברחוב אגריפס היא הסניף היחיד של החברה שעובד בשיטות הישנות. על השיטות תוכלו לשמוע מחסן מסביר הפנים. אם רק תשאלו הוא יספר לכם ש"עשתנור", המוצר הראשון שיוצר במאפיה, הוא בערבית 'חיים מהתנור', ה"עש" עשוי מקמח מים ושאור טבעי בלבד ומודבק על דפנות תנור עגול וסגור הבנוי בשיטה הישנה שהייתה נהוגה כבר במצרים העתיקה. (במאפיות החדשות יותר שמים סוכר בבצק ולכן הוא לא נדבק לתנור וממילא מכינים אותו בתנור תעשייתי שבנוי אחרת).

    כך זה היה פעם, כל בית מלאכה הכין מוצר מהתחלה ועד הסוף, אנשים עמלים עמדו והכינו את המוצרים השונים והשקיעו בהם מאמץ, ידע טכנולוגי ולפעמים גם רגש. כיום רוב המוצרים מיוצרים על פס תעשייתי במהירות שאין לה תחרות ובלי מגע יד אדם. הכול קבוע מראש, כל המוצרים זהים והמחיר אינו משתנה. מכיני הלחם או כל מוצר אחר אינם אלה שמוכרים אותו אלא יצרנים, חלק ממערכת מכירות גדולה הרבה יותר.

    כיצד זה משפיע עלינו? מה השוני בין קנייה מיוצר לקניית מוצר תעשייתי? ומה התחושות שלנו מול שני סוגי הקניות האלה?

    נתקדם בכיוון ההפוך (שמאלה) עד לרחוב הראשי של השוק, רח' בית יעקב, המחבר בין רח' אגריפס לרח' יפו. נפנה בפנייה השלישית ימינה לרחוב השזיף.

    בטיילנו בשוק נשים לב לעיצוב הדוכנים. גודלם הקבוע הינו תוצאה של תקנות שהכניסו הבריטים בבואם להסדיר את המצב בשוק. עיצוב הדוכנים שונה מדוכן לדוכן, ברוב הדוכנים אין השקעה ניכרת ב"נראות", המוכרים מתחרים על הלקוחות בצעקות, בהורדת מחירים ובמראה הסחורה. נשים לב לכך שאין השלטים בולטים, אין מותגים.

    נשים לב גם לחנויות הממותגות הנכנסות אל המרחב הזה, במה הן שונות? מהם ההבדלים בעיצוב? בשפת השלטים? בקביעות המחירים? בניקיון?

    זהו גם המקום לשאול? באילו שעות פועל השוק? מי הם הקונים?

  • תחנה 3

    קפה מזרחי- הישן יתחדש

    רחוב השזיף 6

    השוק התחיל בתור מגרש ריק שבו נפגשו סוחרים יהודים וערבים. התורכים ששלטו אז בארץ לא הקדישו תשומת לב רבה לאזור המתפתח, והשוק המשיך להתנהל ללא תשתיות או תיחום ברור. כשהגיעו הבריטים לארץ ב-1917, הוחלו סדרים חדשים בעיר, תקנות וחוקים נכתבו ויושמו על מנת לשמור על השוק כמקום מסודר ומאורגן עם תשתיות. בסוף תהליך ההסדרה קנו הסוחרים את הקרקע וועד העיר הסדיר תשתיות.

    במשך שנים תפקד השוק כמרכז מסחרי למזון וביגוד אולם עם השנים החלה דעיכה.

    קפה מזרחי הוקם בשנת 2002 על ידי אלי מזרחי. השוקניון אמנם לא הצליח אך קניונים אחרים ומרכזים מסחריים תפסו מקום ניכר במסחר בירושלים וקהל הלקוחות הקבוע של השוק החל מדלדל. מזרחי רצה להשאיר את הקהל שהמשיך להגיע ולפנות לקהלים אחרים, להביא אותם אל השוק ולהשתמש בתפאורה הססגונית של השוק ובחומריו הטריים על מנת לתת להם חוויה מיוחדת. כיו"ר ועד הסוחרים בשוק דחף מזרחי למיתוג מחודש של השוק ויצירת תדמית של מקום צעיר ותוסס.

    השוק עצמו פתוח בשעות האור, ההתנהלות שלו תחת כיפת השמיים מביאה אותו להיות קשור למרכיבים הטבעיים, שמש, רוח וגשם משפיעים על התנועה בו. הקונים 'הקלאסיים' של השוק הגיעו אליו מכיוון שזה קרוב וזול ונוח, - אוכלוסיות חלשות יותר. אולם יש כיוון נוסף שיכול לגרום לאנשים להגיע, בשוק יש דברים טריים ואיכותיים ואווירה ייחודית.

    מזרחי הבין משהו חשוב מאד - תהליכים שונים בעולם מביאים לכך שנוח וקל יותר לקנות את המוצרים הבסיסיים בשווקים הסגורים, בחנויות הכולבו המציעות מבצעים, מרכזות את כל הדרוש בחלל אחד ומציעות חניה, אבל בשוק יש משהו שאין בחנויות הללו, יש אווירה. בנקודת השפל של השוק, כאשר הקונים נטשו אותו לטובת המקומות הזולים והנוחים יותר, מצא מזרחי צורך אחר שהשוק יכול היה לספק. הססגוניות, הטריות, הצעקות הפכו להיות תפאורה לעניינים אחרים שמתרחשים בשוק.

    אנו הקונים לא תמיד מעוניינים רק במוצר עצמו 'ואם אפשר במחיר הכי נמוך', חלקים נוספים ופחות רציונליים באישיותנו מחפשים לרכוש דברים אחרים, חוויות, חלומות, תחושה של נוסטלגיה. ואלו נמצאים למכביר בשוק, ולאחת הנקודות הללו אנו פונים עכשיו.

    נמשיך להסתובב בשוק בין הבסטות בדרכנו לרחוב האשכול.

  • תחנה 4

    וחומוס של 'רחמו'- כולנו זקוקים לחסד

    האשכול 5

    נחזור לרחוב הראש, רח' בית יעקב ונתקדם ימינה בכיוון רח' יפו. נפנה בפנייה הראשונה שמאלה לרח' האשכול 5.

    אופי השוק הוא אינטימי וחברי. כולם מכירים את כולם, הסוחרים אינם מסתמכים על שלטים גדולים או על פרסומות כדי שיקנו מהם, לא ברחוב ובוודאי לא בטלוויזיה או באינטרנט, אלא בעיקר על שמועות מפה לאוזן, מחירים, ואיכות המוצרים.

    אחד הסיפורים המפורסמים הוא הסיפור של רחמו. רחמו היא מסעדת פועלים קטנה בסוף רחוב האשכול. המסעדה תמיד צפופה ועמוסה בסועדים. בשנים האחרונות הפכה המסעדה למוקד משיכה עבור תיירים מאזור המרכז שבאים ליהנות מחוויה אותנטית ירושלמית.

    מספרים על רחמו שהיה מאכיל כל אדם רעב שהיה מגיע אליו עם או בלי כסף. המסעדה הייתה ממש בית תמחוי סמוי. רחמו הקפיד לומר לעובדיו כי הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על כבודם של האנשים.

    מסחר הוא נתינה, שני צדדים נותנים אחד לשני. לעתים המסחר יכול להיות קשה ואף אכזרי, ואם אין לצד אחד מה לתת, אף הצד השני אינו נותן.

    לעומת זאת, לעתים אנשים נותנים, נותנים מתוך אמונה שהם אולי כרגע חזקים ויכולים לתת, אך העולם מלא בתהפוכות. הנתינה כרוכה באמונה כי יש שגלגל חוזר בעולם. אם נתרגל להיות הנותנים כחברה, הרי שמה שאדם נותן יחזור אליו כשהוא יזדקק לו.

    בסופו של יום, אדם צריך להרוויח את לחמו בעבודתו, מה מקומה של צדקה במערכת של מסחר? האם יש לה מקום? האם יש מקום לרחמים בתוך המשא ומתן המסחרי?

    נעלה מרחוב האשכול חזרה לרחוב השוק הראשי ונמשיך בכיוון בו הלכנו (צפונה) עד שנגיע לרחוב יפו לתחנת הרכבת הקלה הנוסעת מזרחה (הצמודה לשוק).

  • תחנה 5

    הרכבת הקלה - חיבורים

    סיורנו ממשיך כעת למרכז מסחרי שונה מאד, אל אלרוב שדרות ממילא. השדרות נמצאות בסופו של רחוב יפו שבו אנחנו נמצאים. יש שתי אפשרויות מעבר בין שני המרכזים. אפשר ללכת ברגל ברחוב יפו עד סופו, לפנות ימינה לרח' שלמה המלך ולהתקדם בירידה. בצד שמאל של הכביש, מיד אחרי מלון ממילא יורדים במדרגות לתוך קניון ממילא. מסלול רגלי יארך כחצי שעה. אפשרות נוספת היא נסיעה ברכבת הקלה של ירושלים. עולים בתחנה הסמוכה לשוק ברחוב יפו ויורדים בתחנת העירייה בכיכר ספרא ומשם ממשיכים כנ"ל.

    בין אם תבחרו באופציה הראשונה או השנייה, התבוננו סביב, המרחב שבין השוק לממילא הוא מרחב מסחרי. בשנות ה-40 עד שנות ה-90 היה זה הלב המסחרי של העיר. פה היו גם בתי קפה, פאבים, מסעדות ומרכזי בילוי. המרחב הזה דעך גם הוא בסוף שנות ה-90. התכנית לשיקום רחוב ממילא ביקשה ליצור גשר מעבר בין העיר העתיקה לבין מרכז העיר והשוק ובכך לאפשר מעבר של תיירות פנים וחוץ במסלול הארוך הזה, במקום שהתיירים ילכו לנקודות שונות באופן ספציפי וכך ידלגו על נקודות אחרות. התכנון הזה הצליח מעל למשוער ויחד עם גורמים נוספים הביא לפריחה גדולה מאד של ציר יפו, מהעיר העתיקה ועד מחנה יהודה.

    מפתיע ויפה לראות שדווקא החיבור בין הנקודות, המאפשר בחירה רבה יותר ללקוחות ולכאורה אמור להוריד את נפח המסחר בחנויות השונות מגביר את התנועה, את המסחר ואת החיים בציר.

     

  • תחנה 6

    הכניסה לממילא- כל העולם כולו

    שוק מחנה יהודה קם מתוך צורך בסיסי. מאז ועד היום היה השוק שוק עממי של מצרכים זולים וטריים, בעיקר בתחום המזון. קניון עובד בצורה אחרת, בקניון חשובים המותגים, השמות. הטריות והמחיר אינם המדדים המרכזיים. בקניון יש מנהל שקובע מה יהיה התמהיל של החנויות. הקניון הוא צורת מסחר חדשה שמשקפת בצורה חזקה מאד את התרבות הגלובלית בה אנו חיים.

    מתחם ממילא ממוקם בלב ירושלים, על קו התפר בין העיר העתיקה לבין העיר המערבית. תחילתו של המתחם עם היציאה מהחומות בסוף המאה ה-19, והוא היה מרכז מסחרי בו היו סוחרים יהודים וערבים. עקב קרבתו לעיר העתיקה נשא המרכז אופי בינלאומי, נמכרו בו סחורות שונות המותאמות לצליינים המגיעים מרחבי העולם כולו. ב-1947 נהרס המרכז על ידי פורעים ערביים, החנויות והדירות ננטשו. מ-1948 ועד 1967 הייתה ממילא שכונת גבול. בדירות ההרוסות ובחנויות שוכנה אוכלוסיה חלשה של עולים ואנשים דלי יכולת. עם איחוד העיר הוחלט לייעד את האזור למרכז מסחרי ציבורי, התושבים פונו, אך התכנית לא התממשה עד שנות ה-90. בשנות ה-90 אושר פיתוח המתחם המחודש בממילא כפי שאנו מכירים אותו היום.

    האופי הבינלאומי שהיה למרכז הישן של ממילא חוזר ומתבטא גם במרכז החדש. הרחוב הרחב והמהודר מזכיר את השדרות הרחבות של ערים באירופה והחנויות ברובן שייכות לרשתות גדולות עולמיות ומציעות מוצרים הנושאים ניחוח גלובלי ומיועדים לקהלים בינלאומיים.

    הרחוב הזה נועד לקניות. זו צורת בילוי, אין בקנייה צורך של ממש, זוהי תרבות צריכה. אין המוצרים שנקנים עומדים בפני עצמם בלבד אלא נושאים הם איתם עולם דימויים, מסמלים דברים רבים. נוכל להיכנס לאחת החנויות ולהתרשם מהמוצרים, כמה ידיים וכמה ארצות עבר כל מוצר כזה עד שהגיע לכאן? מי כרה את החומרים הדרושים להכנתו? מי תפר אותו? מי קיפל אותו, מיין אותו? שלח אותו? מיתג אותו והצמיד אליו תדמית מושכת?

    מעניין לחשוב על המוצרים שאנו קונים, איזו מין תדמית אנו מנסים ליצור לעצמנו כאשר אנו בוחרים דווקא אותם?

  • תחנה 7

    GAP- גלוקליות

    גלוקליות (להיות גלובלי אבל לעשות התאמה לוקלית)

    אמצע רח' ממילא

    ניכנס דרך השער המגנטי אל הרחבה הפנימית ממנה נוכל לראות את חנות GAP. השלטים, העיצוב, האווירה בסגנון בינלאומי, אם לא היינו נכנסים לכאן מתוך רחוב ירושלמי היינו יכולים לדמיין שאנחנו בכל מקום בעולם. בשנת 2010 נפתחו בישראל שתי חנויות ראשונות של רשת GAP האמריקאית, אחת מהן נמצאת בשדרות ממילא. הרשת שהוקמה על ידי זוג צעיר בסוף שנות ה-60 צברה תאוצה אדירה והפכה לשם דבר בארצות הברית ואירופה. היא הקימה ורכשה חברות בת כמו "אולד נייבי" ו"בננה ריפבליק". לאחר כ-40 שנות פעילות החברה הגדולה הזו מעסיקה כ-130,000 עובדים ברחבי ביותר מ-25 מדינות.

    כשרשת מסחר עולמית חודרת למדינה חדשה היא משקיעה מאמץ כדי להתאים את עצמה לשוק המקומי. הרשתות משקיעות הון רב במחקר שוק, בדיקת מגמות בשוק, נטיות הצרכנים ובקשותיהם.

    נקודה מעניינת היא שגם כשמדובר כאשר ברשת גדולה יש לצרכנים השפעה גדולה. שלא כמו חנות קטנה בשוק, לרשת יש אתר ודף פייסבוק, והתדמית שלה היא חלק גדול ממה שהיא מוכרת. מחאות צרכנים ברחבי העולם על נושאים שונים וחשיפה של דרכי הנהלות של רשתות הביאו לשינויים רבים ברשתות הללו.

    זה המקום לשאול את עצמנו כצרכנים קטנים אך בעלי השפעה, מה אנו קונים ומה אין אנו קונים, האם אנו בודקים בהקשר למוצרים שאנו צורכים מה המדיניות של החברה בנושא של איכות סביבה, זכויות אדם בארצות המזרח בהן נעשה הייצור בדרך כלל וכדו'? האם אנו מוכנים לעצור את הרכישה שלנו כאשר אנו חושבים שמשהו בתהליך הייצור אינו הוגן?

  • תחנה 8

    שער יפו- סיום

    הגענו לסופו של רחוב ממילא, לפנינו גרם מדרגות שיוביל אותנו לרחבת הכניסה של שער יפו. העיר העתיקה של ירושלים לפנינו, מוקפת בחומותיה, מסתירה שווקים צבעוניים בתוכה.

    בעברנו היום ברחוב יפו ראינו מרכזים מסחריים מסוגים שונים, העלינו שאלות לגבי המסחר, הצרכנות והמוצרים שאנו קונים. שאלות שנוכל לחזור אליהן בערים שלנו, בקניות הבאות שלנו.

    בראש המדרגות נפנה מערבה (שמאלה) על השביל הלבן המרוצף ונמשיך ללכת בו לכיוון ה"עיר" עד לתחנת הרכבת הקלה שתוביל אותנו אל השוק ואל מקום חניית רכבנו.

     

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

משחקי דרך

אפשרויות הדפסה