חיפוש מסלולים

מה בסביבה

הגלבוע נמצא במזרחה של ארץ ישראל. הוא דרומי לעמקים, לגליל ולגולן, מערבי לרכס הכרמל ואינו חלק מהרי הגלעד (הרי ירדן שבמזרח). בהביטנו דרומה (אם פנינו אל העמק, נביט אחורה) נבחין שהגלבוע הוא המשכו הישיר של אזור הררי, הגלבוע הוא קצהו הצפוני של אזור השומרון - גדר ההפרדה נמצאת מעט דרומית אלינו וניתן לראות מכאן מספר כפרים כמו פקועה וג'ילבון הנמצאים על הגלבוע וכ... קרא עוד

הר ברקן - העמק הנעלם

גילויי גבורה בגלבוע

מה בסביבה

הגלבוע נמצא במזרחה של ארץ ישראל. הוא דרומי לעמקים, לגליל ולגולן, מערבי לרכס הכרמל ואינו חלק מהרי הגלעד (הרי ירדן שבמזרח). בהביטנו דרומה (אם פנינו אל העמק, נביט אחורה) נבחין שהגלבוע הוא המשכו הישיר של אזור הררי, הגלבוע הוא קצהו הצפוני של אזור השומרון - גדר ההפרדה נמצאת מעט דרומית אלינו וניתן לראות מכאן מספר כפרים כמו פקועה וג'ילבון הנמצאים על הגלבוע וכ... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • בסוף המסלול ירידה מאתגרת המתאימה למיטיבי לכת. מסוכן מאוד בימי גשם או בימים שאחרי גשם בשל סכנת החלקה. מומלץ להגיע לגלבוע בזמני פריחה ובמיוחד במועד פריחת האירוסים- חודש מרץ.

סימני דרך

  • תחנה 1 תצפית הר ברקן - מתחת למגדל השמירה
  • תחנה 2 הגת העתיקה – אל טל ואל מטר
  • תחנה 3 חורשת האורנים – איך נפלו גיבורים
  • תחנה 4 עין הסמל – נופלים ההולכים ראשונה
  • תחנה 5 המצפה לזכר רמי בן צבי – שדות העמק
  • תחנה 6 תל יוסף הישנה – גלבוע ישראלי
    •  
    • משך המסלול
    • 3 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 3 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    • פסח / יום העצמאות
    •  
    • מפה
    • 3
    •  
    • עונות
    • אביב / סתיו
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • טיולים בגליל - גליל תחתון - גלבוע

מאפיינים

  • בסוף המסלול ירידה מאתגרת המתאימה למיטיבי לכת. מסוכן מאוד בימי גשם או בימים שאחרי גשם בשל סכנת החלקה. מומלץ להגיע לגלבוע בזמני פריחה ובמיוחד במועד פריחת האירוסים- חודש מרץ.

הדרך אל הטבע

לבאים מכביש 65 (מן המרכז או מן הצפון)- בצומת הסרגל נפנה מזרחה לכביש 675, בצומת יזרעאל נמשיך ישר ופחות מ-2 קילומטר אחריה נפנה ימינה אל דרך נוף גלבוע (כביש 667). נעפיל במעלה הגלבוע וכעבור כ-15-10 דקות נסיעה, ניכנס ימינה עם השילוט ל"הר ברקן". ההר צמוד לכביש.

לבאים מכיוון עפולה/העמק בכביש 669- בצומת הקיבוצים הקרובה לסחנה על כביש 669 נפנה לכיוון הגלבוע  אל כביש 6666. במפגש עם כביש 667 (דרך נוף גלבוע) נפנה ימינה. כעבור כ-10 דקות נפנה שמאלה עם השילוט לחניון הר ברקן. ההר צמוד לכביש.

לבאים מן הצפון מכביש 90 – בשדה תרומות כקילומטר דרומית לתל תאומים נפנה מערבה (ימינה) לכביש 667.

לבאים מדרום- כ-4 קילומטרים מצפון למחסום הבקעה נפנה מערבה (שמאלה) לכביש 667.

ניסע כרבע שעה, נעבור את הקיבוצים מרב ומעלה גלבוע ובהמשך, נפנה שמאלה לחניון הר ברקן הנמצא צמוד לכביש.

 

להשארת רכב שני בסוף המסלול בחניון תל יוסף הישנה: נגיע לכביש 71 המוביל מעפולה לבית שאן. בצומת השיטה נפנה לכביש 669 וניסע לבית אלפא. נמשיך עם הכביש הראשי שבין חפציבה ובית אלפא עד לשביל עפר המסומן בסימון שבילים אדום ונמשיך אתו בעקבות השילוט עד לתל יוסף הישנה. 

סימני דרך

  • תחנה 1 תצפית הר ברקן - מתחת למגדל השמירה
  • תחנה 2 הגת העתיקה – אל טל ואל מטר
  • תחנה 3 חורשת האורנים – איך נפלו גיבורים
  • תחנה 4 עין הסמל – נופלים ההולכים ראשונה
  • תחנה 5 המצפה לזכר רמי בן צבי – שדות העמק
  • תחנה 6 תל יוסף הישנה – גלבוע ישראלי
  • תחנה 1

    תצפית הר ברקן - מתחת למגדל השמירה

     תחילת המסלול בחניון הר ברקן הנמצא על כביש 667 - דרך נוף גלבוע. מהחנייה נלך עם סימון השבילים האדום לכיוון מגדל התצפית.

    אנו עומדים עתה על ראש הגלבוע. לפני שנתחיל לטייל נכיר מספר פרטים אודותיו, שהופכים אותו למקום מיוחד ויוצא דופן. הגלבוע נמצא במזרחה של ארץ ישראל, אך לאיזה חלק בדיוק הוא שייך? הוא דרומי לעמקים, לגליל ולגולן, נמצא מערבית לרכס הכרמל ואינו חלק מהרי הגלעד (הרי ירדן שבמזרח). אם כן, לאן הוא משתייך? בהביטנו דרומה (אם פנינו אל העמק, נביט אחורה) נבחין שהגלבוע הוא המשכו הישיר של אזור הררי. מהו, אם כן, האזור? הגלבוע הוא קצהו הצפוני של אזור השומרון - גדר ההפרדה נמצאת מעט דרומית אלינו וניתן לראות מכאן מספר כפרים כמו פקועה וג'ילבון הנמצאים על הגלבוע וכפרים רחוקים יותר שנמצאים כבר בשומרון (כאשר ג'נין נמצאת דרום מערב אלינו). הגלבוע הוא רכס ארוך ומעט מעוגל המזכיר במבט מלמעלה צורה של בננה או קרואסון. הנקודה הגבוהה ביותר עליו נמצאת על הר מלכישוע בגובה 536 מטרים מעל פני הים; שרשרת העמקים הפרוסים תחתיו- עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק המעיינות הם בעומק של כמינוס 100 מטרים מתחת לפני הים, מה שיוצר שיפוע גדול ותלול בחלקו הצפוני של הגלבוע. פה נפגשים תנאי אקלים מיוחדים המביאים להימצאותם של בעלי חיים שונים (יונקים כדוגמת צבאים, חזירי בר, דורבנים, שועלים, שפני סלע ומכרסמים קטנים), ופרחים רבים (דוגמת רקפות, נרקיסים, כרכומים וסתווניות בסוף הסתיו, מרבדים אדומים בחורף..)- והיהלום שבכתר הוא אירוס הגלבוע הפורח רק במקום אחד בעולם- בגלבוע!

    אולם מתחת לפסטורליה ולנוף המרהיב מסתתרים אתגרים, מאבקים ואפילו קללה עתיקה; נראה שהגלבוע מזמין את יושביו להתמודדות לא פשוטה, לגבורה מיוחדת.

    נטייל ונכיר אנשים שונים מתקופות שונות, אנשים שחיו, אהבו ואף מתו, למען הגלבוע ולמען עם ישראל.

    (בחודש מרץ, מועד פריחת אירוס הגלבוע, נוכל לראות אירוסים על יד החניה ולאורך שביל התצפית המעגלי. לצערנו, כבר לא נשארו מהם הרבה כיום, צריך לחפש את הבודדים שעדיין פורחים!)

     

  • תחנה 2

    הגת העתיקה – אל טל ואל מטר

    נמשיך בהליכה ונעבור סמוך לגת ובור מים עתיקים.

    אם נגיע בקיץ ניווכח (בחורף המראה מאוד מתעתע) שהגלבוע הוא מקום מאוד יבש. לא יורדים עליו הרבה גשמים; יש בו רק שלושה מעיינות קטנים ויבשים ממים הנובעים רק לעיתים רחוקות; הנחלים המעטים המתחתרים בו הם נחלי אכזב; רק עצים מעטים צומחים פה באופן טבעי (כל אלפי האורנים שמכסים חלקים גדולים מהגלבוע - נטועים).

    השם 'גלבוע' מורכב משתי מילים: גל (ערימת אבנים/הר), נובע. אפשר לדמות את הגלבוע לספוג ענק וצהוב. רובו של הגלבוע עשוי סלעי גיר- סלעי משקע ימיים שנוצרו בתהליך ארוך וממושך. הגיר הוא סלע קשה וסדוק ומים מחלחלים לתוכו בקלות יחסית לסלעים אחרים הפחות חדירים למים. כתוצאה מכך כל הגשם שיורד עליו נספג פנימה אל סלעי הגיר, יורד, מחלחל ונובע במספר מעיינות גדולים בעמקים שנמצאים תחתיו- עמק חרוד ועמק המעיינות. מכאן, ששמו, הולם אותו עד מאוד. יתכן והעובדה הגאולוגית הזו מסבירה את קללתו של דוד המלך: "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם" (שמואל ב א:כא).

    מים הם מצרך בסיסי בחיינו. צפוי היה שהיובש המאפיין את הגלבוע ירחיק מן הגלבוע כל התיישבות, אך הממצאים אומרים אחרת. אנו נמצאים ליד גת (מקום דריכת ענבים) ובור מים (המשמש לאגירת מי גשמים) עתיקים המוכיחים לנו מעל לכל ספק כי גם לפני מאות שנים אנשים התגוררו על הגלבוע. התיישבות בגלבוע  אינה מלאכה פשוטה, ואכן, התחלת ההתיישבות בגלבוע לוותה בקשיים רבים. עקב המצב הביטחוני ששרר באזור לפני מלחמת ששת הימים הייתה הקמת קיבוץ מעלה גלבוע קשה מאוד ומסוכנת. בנוסף לקשיים שהזכרנו לעיל מקימי היישוב שעלו לקרקע בשנת 1962 התיישבו במקום מסוכן וחסר תשתיות. הדרך שהובילה ליישוב הייתה צרה ומסוכנת והנסיעה בה הייתה צריכה להתבצע ברכבים משוריינים. היאחזות הנח"ל מלכישוע עלתה לקרקע לאחר מלחמת ששת הימים ומאוחר יותר עברה לנקודת הקבע ושינתה את שמה למירב. השם 'מירב' נבחר משתי סיבות: 1) מי-רב, מים רבים. שם המציין שפע וניגוד לקללת דוד "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר". 2) על שם מרב בת שאול המלך. (שסיפורו יובא בהמשך). בזכות אותם מתיישבים שוויתרו על ביטחונם, נוחיותם ועל תנאי חיים בסיסיים, כיום יש התיישבות בגלבוע, שעקב תנאיו הפחות נוחים להתיישבות עלול היה להישאר שומם מאנשים. כיום מוקם יישוב חדש במערב הגלבוע- היישוב נורית. היישובים האלה מעידים על נחישות, כוח רצון ועמל שהניבו ועוד מניבים תוצאות חיות ופורחות. כך, בנוסף לטבע המיוחד, אנו פוגשים כאן נוף אנושי מיוחד לא פחות.

     

     

     

  • תחנה 3

    חורשת האורנים – איך נפלו גיבורים

    הסימון חוצה את הכביש (יש לחצות בזהירות!), נעבור על פני עצי חרוב גדולים וכשנראה שהשלמנו את הסיבוב הקצר, לא נחזור למגרש החנייה אלא נמשיך עם הסימון האדום אל מסלול "העמק הנעלם" המסלול מסומן כולו באדום, יש לשים לב ולא לטעות ולפנות בסימון השחור שנפגוש. נגיע לגדר ולמעבר בקר, נעבור אותם וניכנס אל חורשת אורנים נטועים גדולה.

    כעת נפליג אל העבר הרחוק, ותחת עצי האורן נלמד על מלחמתו של שאול בהר הגלבוע וננסה לדמיין קרב גדול וקשה לעם ישראל שנערך כאן- אולי במקום שאנו נמצאים כרגע.

    הסיפור המופיע בספר שמואל א פרקים כ"ח ול' התרחש בימי מלכותו של שאול, המלך הראשון בישראל. שאול היה הראשון להקים צבא סדיר והוא ייצב את גבולות ארץ ישראל וביסס את ישיבתם של בני ישראל בארץ ישראל בסיום בתקופת ההתנחלות. באותה תקופה הפלישתים היו אויביהם המרים של ישראל, והם נאספו בהמוניהם בכדי להילחם בישראל. מקורם של הפלישתים שכונו 'גויי הים' באיי יוון (לא ידוע במדויק מהיכן) ובה בעת שעם ישראל התיישב בארץ ישראל הגיעו הפלישתים ממערב והתיישבו בארץ לאורך מישור החוף . כך נוצר חיכוך מתמיד שיצר מלחמה מתמשכת בין הפלישתים לעם ישראל. יתרונם הגדול של הפלישתים היה טמון ביכולתם לעבד מתכות שונות ולייצר מהן מרכבות סוסים וכלי נשק.

    המערכה הגדולה, אולי הגדולה ביותר, עם הפלישתים התרחשה בגלבוע: שאול אסף לוחמים וצבאו חנה "בעין אשר ביזרעאל"- מעיין גדול למרגלות הגלבוע (עין יזרעאל בו אפשר להשתכשך גם כיום נמצא בין צומת נבות לצומת יזרעאל). כפי שהיה נהוג אז שאול ניסה לקבל הדרכה מאת ה' - ע"י נביאים, באמצעות חלומות וע"י האורים והתומים - בכדי לקבל הנחייה לפני היציאה לקרב, אך ללא הועיל. בעקבות חטאו של שאול (הוא חמל על מלך עמלקי ובניגוד לצו ה' לא הרג אותו) ה' לא ענה לו.

    כמוצא אחרון פנה שאול לבעלת אוב (מכשפה המסוגלת לתקשר עם רוחות המתים בכדי לנבא עתידות). כיוון שהוא בעצמו אסר על ישראל לפנות לבעלות אוב, הוא הגיע אליה מחופש וביקש ממנה שתעלה עבורו מן המתים את רוחו של שמואל הנביא. בעלת האוב העלתה את רוחו של שמואל, אולם בניגוד לציפיות של שאול – שמואל כעס על שאול בעקבות מעשהו והודיע לו את תוצאות המלחמה: 1) כתר המלוכה יילקח משאול ולא יעבור לבניו כי אם לדוד, 2) ישראל יפסידו בקרב, 3) שאול וכל בניו ימותו בקרב.

    על אף הבשורות הקשות שאול לא היסס ויצא בראש צבא ישראל לקרב. "ופלשתים נלחמים בישראל וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע" (שמואל א לא:א). המלחמה הייתה קשה, רבים נהרגו, ובהם גם בני שאול - אבינדב, מלכישוע ויהונתן. בשלב מסוים ראה שאול  שהוא מוקף בחיילי אויב והחליט החלטה קשה- לפנות אל נערו ולצוותו: "קח את חרבך ודקרני בה" (שם ד). הנער חשש וסירב, אך שאול, נחוש בהחלטתו שלא להיהרג בידי אויביו, נפל על חרבו ומת.

    סופו הטרגי של שאול מעורר מחשבות. מצד אחד, הוא בחר ליפול על חרבו- התאבדות אסורה מן התורה, ומפתיע שמלך ישראל שאמור לשמש אות ומופת לכל העם ולדורות הבאים אחריו, בחר לעבור על הצו האלוקי הזה. אך מנגד, שאול בחר בכך על מנת שכבוד ישראל לא יתבזה, כפי שהיה קורה אם הפלישתים בעצמם היו הורגים אותו. לפי המפרשים, שאול חשש שאם היה נופל בידי הפלישתים היו ישראל יוצאים להשיבו וחיילים נוספים היו נופלים כתוצאה מכך ובנוסף, חשש שמא ימסור לאויבים מידע שיפגע בישראל. נקודה נוספת וחשובה- שאול ידע מראש מהן תוצאות המלחמה ובכל זאת יצא לקרב בראש העם. בסיטואציה המורכבת שעמדה בפניו, שאול היה יכול לבחור לפעול בצורה אחרת ובכך להציל את חייו, אך הוא בחר להמשיך ולקיים את ייעודו כמלך למרות המחיר האישי היקר שהיה כרוך בזה.

    יהונתן בנו של שאול היה חברו הטוב של דוד. כשנודע לדוד כי מתו שאול ובניו בקרב, הוא קילל את הגלבוע שעליו נהרגו שאול ובניו: "הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם" (שמואל ב א:כא), קללה המורגשת עד היום.

    3000 שנה אחר כך החליטה ועדת השמות של מדינת ישראל להנציח את הקרב  בשמותיהם של אחדות מפסגות הגלבוע: הר גיבורים, הר שאול, הר יהונתן, הר אבינדב, הר מלכישוע .

    למרות שמלכותו ידעה עליות ומורדות ולמרות בעיות בהתנהלותו הפגין שאול בסיפור הקרב בגלבוע גבורה אדירה ומנהיגות למופת.

    חורשת האורנים היא מקום אחרון במסלול בו נהנה מצל של ממש, בהמשך יהיו נקודות צל מועטות כאשר סוף המסלול חשוף לחלוטין.

  • תחנה 4

    עין הסמל – נופלים ההולכים ראשונה

    נצא מהחורשה ונשים לב בעוברנו לעץ תאנה גדול ולוח אבן שכתוב עליו 'עין הסַמָל'.

    המעיין היבש, נמצא מעבר לעץ התאנה.

    מיהו אותו סמל שעל שמו נקרא המעיין?

    הסמל הוא משה רוזנפלד. משה נולד בשנת 1904 במושבה מנחמיה. משגדל התגייס לשירותי המשטרה הארצישראלית- בריטית. כשהיה בדרגת סמל הופקד על משטרת שאטה (צומת השיטה) ועבר להתגורר בקיבוץ תל יוסף שבעמק.

    ב7 לנובמבר 1935 פרצה כנופיה ערבית לפרדס האשכוליות של קיבוץ עין חרוד. רוזנפלד יצא לשם בליווי שוטר נוסף והגיע לואדי שמתחתינו. בעקבות קליפות תפוזים שהותירו אחריהם השודדים בדרכם הגיע למערה שעל יד המעיין. משה היה לבדו, שכן, השאיר את השוטר השני למטה על מנת שזה ישמור על סוסיהם. כשהגיע משה אל פתח המערה, ירו בו חברי הכנופיה למוות. (פרט מעניין- אותם שודדים היו חלק מכנופייתו של עז א- דין אל קסאם שעל שמו נקראים טילי 'הקסאם').

    את רוזנפלד הספידו במילים 'נופלים ההולכים ראשונה'  שכן הוא עלה למערה בגפו, על אף הסיכון הרב שהיה כרוך בכך. על מצבתו נכתב "הראשון לחללי היישוב במאורעות הדמים תרצ"ו. נפל חלל בהר הגלבוע בעמדו על משמר הלאום". רוזנפלד, שוטר יהודי בארץ ישראל שנפל על משמרתו, מבטא עמידה יהודית איתנה, המגיבה להתנכלויות ולא מבליגה על פגיעה ביהודים ובהתיישבות בארץ.

     

  • תחנה 5

    המצפה לזכר רמי בן צבי – שדות העמק

     נמשיך בהליכה עד למצפה יפהפה- בו כדאי לנוח מעט לפני הירידה המצפה לנו.

    המצפה הוקם לזכר סרן רמי בן צבי שנפל במארב מחבלים בי"א באדר 1987, בהיותו מ"פ בחטיבת גבעתי. רמי שהיה בן עין חרוד מאוחד נהג ללכת ברגל בשבתות מעין חרוד דרך העמק הנעלם, להתיישב על ההר ולהגות. טיוליו לגלבוע נרשמו על ידו בכתובים הרבים שהשאיר אחריו. הוא היה איש חינוך וחזון למרות גילו הצעיר. 
    אנו יושבים כעת במצפה ומשקיפים על העמק הפרוס תחתינו. העמק רחב הידיים מחולק לשלושה עמקים – עמק יזרעאל במערב (שמאל) עמק חרוד למטה מולנו ועמק המעיינות (או בשמו הקודם- עמק בית שאן) במזרח. יישובי העמק שאת הקמתם ליווי קשיים אינספור - יתושים, ביצות ומחלות, התנכלויות מצד ערביי הסביבה, בעיות כלכליות וחוסר ניסיון חקלאי - עומדים כיום מלאי חיים ומלמדים על כוח של הציונות וכוח ההתמדה. מה קדם להקמתם של כל מושבי העמק והקיבוצים שבו, מה אִפשר את עלייתם לקרקע?

    האדם שהדברים היקרים ביותר לליבו ושלמענם השקיע את כל מרצו היו רגבי אדמת ארץ ישראל היה 'גואל אדמות העמק' - יהושע חנקין.

    חנקין נולד באוקראינה בשנת 1864 ועלה לארץ ישראל כנער צעיר עם משפחתו בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה. משפחתו השתקעה במושבה גדרה ושם נישא יהושע לאולגה בלקינד (דודתו של אבשלום פיינברג מגיבורי ניל"י).

    חנקין יצר קשרים טובים עם ערביי הארץ, למד ערבית והחליט לפעול למען גאולת אדמות א"י - קניית אדמות מערבים לשם התיישבות יהודית.

    הוא רכש שטחים רבים שעליהם הוקמה רחובות, שטחים עליהם הוקמה חדרה (שם גם קבע את מושבו), וכן רכש אדמות רבות בעמק יזרעאל ובעמק חפר. בעשרים שנות חייו האחרונות, היה מעורב ברכישתם של 600,000 דונם נוספים במקומות שונים.

    חנקין, שהקדיש את חייו לקניית האדמות נפטר בגיל 81. בצוואתו כתב: 'לפני שישים שנה ומעלה נתגלה לי ייעודי בחיים מטעם ההשגחה העליונה: גאולת הארץ לעמנו הכמה לה. מאוד דבקתי בייעודי זה.. נתתי את ליבי לגאולת שטחים שוממים נרחבים, הלכתי בגדולות ובמועט לא הסתפקתי'.

    יהושע חנקין השקיע את רוב שנותיו למען גאולת אדמות הארץ. מפעל החיים הזה לא היה פשוט, קמו לו מתנגדים הן מצד ערביי הארץ, הן מצד יהודי היישוב והן מצד השלטון העותמאני בארץ (שבזמן מלחמת העולם הראשונה אף הגלה אותו למספר שנים לטורקיה). חנקין יזם ופעל ללא לאות, ובזכות מעשיו הורחבה מפת ההתיישבות בארץ והוכשרו נקודות רבות ליישובים חדשים. פעילותו ומאמציו הניבו תוצאות חסרות תקדים שמשפיעות על חיינו עד היום.

    חנקין נקבר ליד רעייתו אולגה במערה שחצב בגלבוע (כיום נמצאת בשטחו של גן לאומי עין חרוד), משקיף אל נופי העמק שכה אהב.

    חנקין זכה להיות מונצח גם על בול דואר.

  • תחנה 6

    תל יוסף הישנה – גלבוע ישראלי

     לפנינו ירידה מאומצת שניעזר בה בעזרת יתדות. לאחר הירידה נלך בשביל העפר הרחב מסביב לשדה (ולא נחצה אותו) עד שנגיע לחניון תל יוסף הישנה, כאן נסיים את מסלולנו.

    תל יוסף הישנה הוא המקום בו הקימה פלוגת גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור ישוב זמני, אשר בהמשך הועתק למקום מושבו הנוכחי של קיבוץ תל יוסף.

    אנו נמצאים למרגלות הגלבוע, נסתכל עליו וננסה לזהות את התוואי שבו הלכנו. מדוע נקרא העמק הנעלם בשמו? כשמסתכלים על הגלבוע, הוואדי שבו ירדנו מוסתר מעט וקשה להבחין בו.

    בשנים שקדמו להקמת המדינה, התאמנו חברי ההגנה בואדי הזה, כשהם נעלמים מעיניהם של הבריטים.

    במלחמת העצמאות ניטשו באזור קרבות, ולקראת סוף המלחמה, כבש הצבא העירקי את הגלבוע. אנשי העמק ערכו גיוס כללי ובלילה שלפני ההפוגה, אשר בעקבותיה נקבעו גבולות המדינה, טיפסו טיפוס מייגע לפסגת הר ברקן והעניקו למדינת ישראל את ראשו של הגלבוע.

    הלכנו היום במסלול שמאגד לתוכו מספר סיפורים יוצאי דופן. שאול המלך, משה רוזנפלד, יהושע חנקין, המתיישבים בגלבוע ובעמק אז והיום וחברי המחתרות- כולם אנשי מעשה, אנשים שפעלו בגבורה, כל אחד בדרכו שלו והוסיפו לאזור המיוחד הזה ממד נוסף של ערך היסטורי, יהודי- ציוני, מרתק ומעורר השראה.

כתיבה: הדר ויסבלום | כתבו לכותב/ת |   שלח לחבר | שתף בפייסבוק

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

אפשרויות הדפסה