לטייל בדרכו

דרכי נֹעם – לזכרו של נֹעם מאירסון

טיול במדבר יהודה – נחל אוג תחתון

לבד וביחד

מאת: הלה לקס
25/04/2014
עודכן: 06/02/2023

תוצאות חיפוש

קרדיט תמונה: מיכל רחימי

מה בסביבה

מדבר יהודה ממוקם בצידה המזרחי של ארץ ישראל, גבולו המערבי הוא רצועת הרי יהודה, וגבולו המזרחי הוא ים המלח. המדבר היה חלק משטח נחלתו של שבט יהודה, ומכאן שמו. המדבר מחולק מבחינה גיאומורפולוגית לארבעה אזורים. נחל אוג חוצה את ארבעתם, ואילו אנחנו נטייל ברצועה הרחבה ביותר שלו- רמת המדבר. הנוף באזור זה הוא נוף רך. מאות גבעות עגולות מכסות עד קצה האופק. בחניה ליד תחילת המסלול שוכן קיבוץ אלמוג, ועל יד צומת אלמוג שוכן הישוב ורד יריחו. מדרום לנחל אוג מתחתר נחל קומראן, ובקצה הנחל, על יד מאגר של מי השיטפונות, שוכן קיבוץ קלי"ה.

מאפיינים

משך המסלול

3 שעות

אורך המסלול

3 ק"מ

לטייל בזמן

מפה

8

עונות

חורף / אביב / סתיו

דרגת קושי

משפחה

אזור בארץ

מדבר יהודה

המסלול מתאים למשפחות עם תינוקות במנשא או ילדים מגיל 6 ומעלה; אין לטייל אחרי גשם כשהגבים מלאי מים;

הדרך אל הטבע

הוראות הגעה בווייזנחל אוג עליון

  • לסיפור הדרך
  • למפת המסלול

סיפור דרך

נחל אוג תחתון הוא מסלול מעגלי, ולכן ניתן לבחור אם המסלול יהיה במגמת ירידה או עליה. אנחנו נצעד בנחל במגמת ירידה. מחניית העפר נצא בשביל רחב לכיוון מערב עם הגב לים המלח. השביל חשוף לשמש, אך ההליכה בו אינה קשה, וכבר אחרי כ-800 מטרים נפגוש בדרך עפר רחבה נוספת המסומנת בשחור. נפנה עליה דרומה ונעצור לתצפית על הנחל במבט מלמעלה. כעת נרד במתינות עד אשר נפגוש בשביל מסומן בצבע ירוק. השביל עובר בתוך ערוץ הנחל. נפנה מזרחה – שמאלה אל כיוון ים המלח. מכאן נלך בחלק צר ומוצל של הנחל, בין קירות לבנים וגבוהים המתנשאים לגובה של עשרות מטרים. נלך עם פיתולי הנחל היוצרים אווירה קסומה של מסדרון ארוך ומפותל שלא ניתן לצפות את המשכו. ניתן לשבת ולנוח בכל פינה. נעצור לשבת בתחנה השנייה. נמשיך ללכת ולאחר כ-20 דקות נגיע לסדרת המפלים של הנחל. לפנינו שלושה מפלים, ואנו נתחיל עם הנמוך שבהם. גובהו כ-3 מטרים, ואנו נרד בו כמו בסולם, בעזרת יתדות התקועות בסלע. מי שירד יעזור לבאים אחריו ויכוון אותם היכן להניח את רגליהם. לאחר כחמש דקות הליכה בין הקירות הגבוהים נגיע אל המפל השני. גובהו כ-7 מטרים, ואחריו יש רחבה גדולה שבה קבוצות גדולות יכולות לשבת. מיד אחרי הרחבה מגיע המפל השלישי והגבוה מכולם – כ-10 מטרים. נרד בזהירות תוך אחיזה יתדות המתכת. הירידה במפלים אינה קשה, אלא מאתגרת ומהנה, ועבור מי שאינו סובל מפחד גבהים זו יכולה להיות חוויה מעצימה! יתכן שלאחר ימות הגשם יצטברו גבי מים בתחתית המפלים, אך גובה המים לא יעלה על גובה הברכיים. מאות מטרים לאחר המפל השלישי מתחיל ערוץ הנחל להתרחב. נמצא צל ליד קירות הנחל עבור התחנה האחרונה. לאחר מכן נצעד כ-500 מטרים על חלוקי נחל עד לנקודה בה חוצה הנחל קו חשמל. נפנה שמאלה לכיוון דרך עפר ונעלה בעליה המסומנת באדום אל החניון בו ממתינים לנו הרכבים.

מפת המסלול

סימני דרך

תחנה 1 תצפית מלמעלה – הדרך ארוכה ומפותלת...

הנוף לכיוון מזרח מתחילת המסלול

תצפית מלמעלה – הדרך ארוכה ומפותלת...

צילום: הלה לקס

נצא מחניית העפר לכיוון מערב על שביל רחב מסומן בכחול. כעבור 800 מטרים נפנה שמאלה אל דרך עפר מסומנת בשחור. נפנה בה ונלך עד שנוכל לצפות בנחל במבט מלמעלה.
נחל אוג הוא מהנחלים הקסומים של מדבר יהודה, פיתוליו המרשימים והמים הזורמים בו בעונת השיטפונות שובים לב כל אדם. מדרום לנחל אוג נמצא נחל קומראן ומצפון לו ואדי קלט. מוצאו של הנחל במדרונות המזרחיים של רכס הר הזיתים, בגובה של 800 מטרים, וסופו במאגר האוסף את מי השיטפונות בסמוך לצומת הלידו (בדרך לקיבוץ קליה).
אנחנו נטייל בחלקו התחתון של הנחל.

שמו של הנחל נגזר משמו של הצמח 'אוג קוצני', שיח הגדל באזור הנחל. בערבית נקרא נחל אוג 'ואדי אלמקלק' – 'הנחל המדאיג'. הנחל הזה נודע בפיתוליו הערמומיים ובמפליו החדים. במהלך ההליכה נוכל לשים לב לצורה בה הנחל מתפתל. השביל הצר והפיתולים הרבים שנוצרו מזרימת המים בנחל יחייבו אותנו ללכת ביחד, בקבוצה אחת, ולא יאפשרו לנו להתפזר ולהתרחק איש מרעהו. אנחנו נלך בנחל בין קירותיו הגבוהים שיהיו עבורנו צל ומגן. בין כל אלה נתור אחר זהותם של האנשים שבחרו כמונו ללכת אל המדבר, נתור אחר זהותו של הנחל ושל מדבר יהודה ונחוש את בדידותו של המדבר…

עם הרוח
close

כשהולכים בנחל אי אפשר להתעלם מהפיתולים הרבים של כיוון הזרימה.
את הפיתולים האלו אפשר לדמות למסלול החיים של כל אחד מאיתנו. הדרך לא תמיד ישרה וברורה, ישנם סיבובים, עיקולים וקשיים.
קשייו של דוד במדבר מתוארים בספר תהילים במספר גדול של פרקים. אחד מהמוכרים שבהם הוא פרק כ"ג:

"מִזְמוֹר לְדָוִד, ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר,
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי,
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ,
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי,
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי,
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי,
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה,
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי,
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים."

דוד מתאר במזמור זה את מערכת היחסים שלו עם אלוקיו. אמונה יציבה ותפילה שכל מה שקורה לו יהיה לטובה. המזמור הזה מתקשר גם לנחל שלנו ולפיתוליו הרבים.
"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ". פעמים רבות קורה שאנו חשים שהחיים מוליכים אותנו בסיבובים, חוזרים על עצמם, לא ממוצים, הולכים סחור סחור מבלי להגיע אל המטרה, ולפעמים סתם כך מפותלים ובלתי צפויים.
בתנ"ך קורה פעמים רבות שהאותיות ש' וס' מתחלפות ויוצרות בכך משמעויות שונות, אם נקרא כאן את המילה 'ישובב' – 'יסובב', נבין את הרגשתו של דוד. הוא חש כי חייו מסתובבים, מונחים במעגלים, הוא הולך סחור סחור ואינו מוצא את מטרתו. אולם כאן נכנסת אמונתו החזקה של דוד – אמנם הדרך מתעקלת והולכת סביב סביב, אך לכל זה יש משמעות! הקב"ה מנחה אותנו במעגלי צדק, יש סיבה מוצדקת לסיבובים שאנו עושים.

תחנה 2 בערוץ הנחל – הייחודיות של מדבר יהודה

שיטפון בנחל אוג

בערוץ הנחל – הייחודיות של מדבר יהודה

צילום: הלה לקס

נרד במתינות אל הנחל ונפגוש בשביל ירוק המגיע ממערב, נלך עליו מזרחה (שמאלה) עם כיוון הזרימה. השביל צר ועובר בין קירות לבנים גבוהים המעניקים לו צל רב. נתיישב באחת הפינות הנעימות.
נכנסנו אל תוכו של הנחל, ואנו עומדים בין קירות לבנים וגבוהים עשויים מסלע גירני קשה ומצופים בסלע הקרטון הבהיר והרך שנפוץ מאוד באזור הזה. בין הקירות האלו אי אפשר שלא להרגיש קטן. כל החשיבות הגדולה שאנו מעניקים לשגרת חיינו כמעט נעלמת לעומת השקט האדיר הקיים פה. הבדידות שלעיתים חשים האנשים במקומות כאלו מפנה את מקומה לנוכחות של המדבר. כמו ללכת במוזיאון אחרי שעות הסגירה, נשמע רק את צעדינו ואת רשרוש התיק מאחורינו, אבל נוכל להרגיש נוכחות עוצמתית נוספת עמנו.

מדבר יהודה דומה לכל המדבריות בעולם הוא צחיח ויבש, כמות המשקעים בו מעטה, והוא לא מיושב ברובו. אך הוא גם שונה.
מדבר יהודה הוא מדבר מיוחד, 'מקומי'. הוא לא שייך לרצועת המדבריות העולמית  ושונה מהנגב וממדבר סהרה. איך מדבר מקומי נוצר? הסיבה העיקרית תלויה בשני שלבים. השלב הראשון: השבר הסורי-אפריקאי שגרם להיווצרות בקעה עמוקה לאורך הצד המזרחי של ארץ ישראל: אוויר לח עולה מן הים התיכון ומתגבש לעננים המורידים גשם באזורים הקרובים לחוף הים. בהמשך דרכם לאזור השפלה ולהרי יהודה העננים עולים בגובה הלחץ האטמוספרי משתנה וגורם להמשך הגשמים ככל שעולים בגובה. הפרש הגבהים בין הרי יהודה למדבר יהודה השוכן מעברו המזרחי של רכס ההרים מביא לתהליך של התחממות והתאדות טיפות מים, מה שמשאיר כמות קטנה של משקעים למדבר יהודה. ואכן, במדבר יהודה כמות הגשמים הממוצעת היא 47 מ"מ בשנה, בעוד ששפלת יהודה, מצידו המערבי של רכס ההרים מקבלת 500 מ"מ גשם בשנה.

למרות העובדה שהמדבר יבש, לאורך ההיסטוריה היו אנשים שבחרו ללכת אל המדבר ולגור בו. אך מאיפה הם השיגו את המצרך החיוני ביותר לחיים? איך מגיעים מים אל המדבר? הגשמים שיורדים על הרי יהודה מחלחלים באדמה וחלקם פורצים במעיינות במדבר ומהווים נאות מדבר. נווה המדבר המפורסם ביותר הוא עין גדי.
מאפיין נוסף ובולט מאוד בזהותו של נחל אוג ושל מדבר יהודה הוא השיטפון. השיטפונות במדבר יהודה נקראים 'שיטפונות בזק'. כאשר גשם יורד בכמות גדולה, ואין הקרקע מסוגלת לספוג את המים, נוצרת זרימה. הגרגרים העליונים של אדמת מדבר יהודה הבאים במגע עם המים, סופגים אותם ומתנפחים מיד, נצמדים זה אל זה ויוצרים שכבה אטומה. כך נמנע חלחול המים, וזרימתם הולכת ומצטברת עד ליצירת שיטפון. זרזיפי מים מצטרפים לזרמים קטנים, שמצטרפים לזרמים גדולים יותר ולנחלים. ככל שאגן הניקוז של הנחל גדול יותר כך מצטרפים זרמים מאפיקים רבים יותר והזרימה חזקה יותר. במורדות רכס הר הזיתים, מקורו של נחל אוג, השיטפון נראה כנחל שנוצר יש מאין, כמו מים שנאספים לזרימה במסלול אחד, אך במורדות הנחל, באזור בו אנו מטיילים, זורם השיטפון בחוזקה, יורד במפלים, סוחף עִמו עוד ועוד זרמים של מים אבנים וחול ומפיק רעש חזק. הגל הראשון של השיטפון אוסף עִמו בוץ ולכלוך שנמצא בנחל, ולאחר מכן שוטף את הנחל כולו. ההמתנה להגעתם של המים דורשת סבלנות ואמונה כי הזרם יגיע, ואין מראה מרהיב יותר ממראה השיטפון בנחל אוג. רבים מקצוות הארץ עוקבים אחרי התחזית ומגיעים לחזות בפלא. אולם יש לזכור כי קיימת סכנה גדולה למטיילים שנמצאים בתוך הנחל בעת השיטפון ונדרשת זהירות אין להיכנס אל נחלים במקומות המועדים כאשר התחזית גשומה וצפוי שיטפון.
ממקומנו נמשיך עם מסלול הנחל. ייתכן ונשמע מעלינו שריקות טריסטרמית (זרזיר ים המלח) ציפור שחורה הנפוצה מאוד באזור זה. נמשיך בדרכנו עד שנעבור את המפל השני, שגובהו כ-7 מטרים.

תחנה 3 לאחר הירידה במפל השני – לבד...

המפל השני

לאחר הירידה במפל השני – לבד...

צילום: הלה לקס

אחרי שירדנו בזהירות במפל, והגענו אל רחבה גדולה, נתיישב במעגל עם קבוצה או נמצא פינה שקטה עבור זוגות או יחידים.
קרבתו של מדבר יהודה לעיר הבירה הפכה אותו למקום מפלט ומקלט עבור מי שרוצה להיות לבדו, להתחבר לעצמו או לברוח מן הציוויליזציה ומן המוסכמות החברתיות שבעיר הגדולה.
המפורסם שבהולכים אל המדבר היה דוד המלך שברח מפני שאול:
"וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם ומלאך בא אל שאול לאמור מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ וישב שאול מרדוף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים… ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגידו לו לאמור הנה דוד במדבר עין גדי ויקח שאול שלושת אלפים איש בחור מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים" (שמואל א' כ"ד:כו, כ"ה:א-ב)
דוד הגיע אל מדבר יהודה כי ידע שכאן אין מקום ללובשי השריון והמדים. בפשטותו, דורש המדבר מההולכים בו להיות פשוטים בעצמם. ההליכה בחום מחייבת את האנשים להתנהל בחסכנות עם מלאי המים והאוכל שברשותם, להתנהל בחסכנות עם האנרגיה שלהם, ולהתחבר לשעון השמש המגדיר להם את שעות הטיול. הנוף האחיד כביכול של המדבר נטול צבע וצלילים מעורר אצל ההולכים בו תחושת פשטות, בראשיתיות. במדבר אין מקום למעמדות ולקישוטים. אלו שבחרו להגיע אל המדבר בחרו בדרך הפשוטה והכנה. במדבר אין מקום למלוכה, המדבר דורש פשטות ויכולת להסתגל לתנאים הקשים, ואולי מהסיבה הזו בחר דוד לברוח דווקא אל המדבר. שאול הגיע אחריו עם שלושת אלפים חיילים וחיפש את דוד בצורי היעלים, במצוקים הצרים אליהם מטפסים היעלים כדי להתגונן. אם נתבונן בסלעים שמעלינו נוכל לראות כי אין מקום לאדם לובש שריון עבה סביב גופו, ובוודאי אין מקום לשלושת אלפים חיילים. המדבר שימש מקלט עבור דוד שידע כיצד לשהות בו בצניעות ובצמצום.
בתקופה מאוחרת יותר, בתקופה הביזנטית (ובעיקר במאות ה-4, 5 ו-6 לספירה), התעוררה תנועת הנזירות בישראל. התנועה הזו קמה בדת הנוצרית ברחבי העולם, ואל מדבר יהודה הגיעו גם מספר נזירים לא מקומיים. דרכי הנזירות היו שונות ממנזר אחד למשנהו, אך נקודת המוצא המשותפת לכולם הייתה הפרישות מהבלי העולם הזה. היו שהסתפקו בפרישות בלבד, מבחן קשה כשלעצמו, והיו שהוסיפו על הפרישות מן החברה את הסגפנות. רבים מן הנזירים בארץ ישראל בחרו לגור במדבר יהודה, שבבדידותו איפשר להם לנהל את חייהם בדרך הזו. הנזירים חיו חיי צניעות, תוך התבוננות עצמית עמוקה. בחירתם של הנזירים במדבר יהודה נבעה מכך שבמדבר הזה התבודד ישו ובו פעל יוחנן המטביל. העובדה כי מדבר יהודה קרוב לירושלים איפשרה להם להישאר בקשר מסוים עם הכנסיה ולהשפיע על החלטותיה. שניים מהנזירים המפורסמים היו חריטון ואבתימיוס.
חריטון הקים שלושה מנזרים במדבר: בעין פרת, בדוק ובנחל תקוע. הוא הנהיג במנזריו סדר יום קבוע שכלל שבע תפילות, ארוחה אחת ביום, ובזמן הפנוי עיסוק במלאכות שונות. אבתימיוס היה נזיר בעין פרת. הוא הרחיב את פעילותו כנזיר במדבר יהודה ועסק בפעילות מיסיונרית בקרב שבטי הנוודים. אבתימיוס הקים מנזר שנקרא על שמו 'מנזר אבתימיוס', ונקבר במתחם שיוחד עבורו בפנים. המנזר נמצא באזור התעשייה מישור אדומים.
דוד שברח אל המדבר, והנזירים שבחרו להתבודד בו מרצונם, מראים לנו את היכולת להיות לבד במדבר. לחוות את השקט העוצמתי והבדידות שהמדבר יכול לאפשר לבאים אליו.
מן התחנה הזו, נתקדם ונרד במפל הגבוה בזהירות. בתחנה הבאה נברר מהו חלקו של המדבר בתחושת ה'ביחד'…

עם הרוח
close

את השיר הזה כתב המשורר ארז ביטון לאחר נסיעה עם יהודה עמיחי מערד לירושלים. בדרך ביקש ארז מעמיחי לתאר לו את מהות המדבר הנגלה לו בדרך. בתגובה החזיק עמיחי בידו של ארז ושתק מספר דקות. אז אמר לו ארז: "עכשיו אני מבין".

להגיד מִדבר\ארז ביטון

(ליהודה עמיחי)

יָדְךָ הַשּׁוֹתֶקֶת

סִרְטְטָה לְפָנַי

נְאוֹת מִדְבָּר

יָרֹק עַל יָרֹק.

כְּמוֹ בְּכֵלִים שְׁלוּבִים

יָד נוֹגַעַת בְּיָד

עָבְרוּ דֶּרֶךְ עֵינֶיךָ

אֵלַי

גְּדֻלַּת הַדִּבֵּר

וּפֶלֶא

הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר.

 

מתוך השיר "אדם בתוך עצמו"\ שלום חנוך

אדם בתור עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר.
לפעמים פותח דלת, לקבל מכר.
אבל, אבל רוב – אדם בתוך עצמו נסגר.

תחנה 4 המפל הגבוה – ... וביחד

יתדות בסולם במפל הגבוה

המפל הגבוה – ... וביחד

צילום: צילום:lehava nazareth Pikiwiki Israel

בעת הירידה נראה כי חלק מהיתדות עקומים. אין זה מעשה ונדליזם, אלא תוצאה מחבטות של אבנים גדולות בעת שיטפון. אחרי המפל נראה כי קירות הנחל התרחקו זה מזה, אך הם עדיין גבוהים ונותנים לנו צל ומחסה, עוד כ-400 מטרים הנחל יתרחב ונצא אל המרחב.
במשך המסלול הרגשנו את תחושת הבדידות שהמדבר מספק לבאים אליו. במדבר כה שקט ובודד לעומת עיר הבירה הנמצאת קרוב אליו… לאורך ההיסטוריה בחרו אנשים לבוא אל המדבר, להתבודד. דוד המלך נמלט מפני שאול, נזירים בתקופות שונות בחרו להתבודד במדבר הזה, וגם אנחנו, כשנכנסנו אל הנחל לא יכולנו להתעלם מתחושת הקטנות והבדידות שהקירות הגבוהים השרו עלינו.
אז איך מרגישים ביחד? מה נותן לבני אדם להרגיש שהם חלק ממשהו? שיש מישהו איתם?
תשובה אחת היא אתגרים והצלחות. אתגרים מחברים בין בני אדם, מגבשים אותם ומקשרים ביניהם. היחידה הבסיסית בה מתגבשת קבוצה היא המשפחה, לאחר מכן, הילד מתחבר עם ילדים בני גילו, ובצבא קורה תהליך מופלא של גיבוש, כאשר ניצבים החיילים מול מפקד, או מול משימות.
לפעמים קורה שדווקא בחיים הסוערים ומלאי הגירויים חשים בני אדם בבדידות, בין המחשבים, המכשירים והפלאפונים אפשר לחוש את הניכור והעצבות.
במסלול, כאשר ירדנו בסולם, נעזרנו איש ברעהו מישהו ירד ראשון וכיוון את הבאים אחריו, מישהו שמר על התיקים, ומישהו נתן יד ליורדים בסולם. כשהצלחנו לרדת בסולם חשנו הצלחה ועמידה במשימה. ההצלחה יכולה להתרחש גם כאשר אדם בודד ניצב מול האתגר, אך טעם ההצלחה ערב יותר כאשר עושים זאת ביחד.
מעבר לאתגר שבירידה בסולמות, ההליכה עצמה בנחל אוג, בשביל הצר ובפיתולים הרבים, חייבה אותנו ללכת בטור עורפי, ביחד. חברי קבוצה ההולכים בנחל הזה חייבים להיות קרובים איש לרעהו, הם אינם יכולים להתפזר ולהתרחק. ההליכה הזו, בדבוקה אחת, גורמת לחברי הקבוצה להתקרב, לדבר אחד עם השני ולהתחבר זה לזה. כאשר יצאו אבותינו ממצרים, הם עדיין לא היו עם, הם היו עבדים. עדיין לא עצמאיים, עדיין לא בטוחים בעצמם, עדיין לא מאמינים בעתידם. עם ישראל הלך במדבר במשך ארבעים שנה עד לכניסתו לארץ ישראל, עמד בקשיים גדולים וחמורים – מחסור במים, מחסור באוכל, מלחמות וחיות רעות. ההליכה במדבר היא שהפכה את אבותינו מקבוצה של עבדים חלשים ומפוחדים לעם ישראל, עם מאוחד ומגובש. נראה, שהגיבוש הזה, שהמדבר העניק לעם ישראל היה תנאי לכניסה לארץ ישראל.
התחושות שעולות כאשר נמצאים במדבר הן אולי הדבר האישי ביותר הקיים עלי אדמות, אך הן גם הדבר האוניברסאלי ביותר; מעל לשפה, ללאום, לגבולות מונח המדבר. מעניק לכל מי שמגיע אליו את התחושות העוצמתיות של הבדידות והאחדות.
אנו נמשיך ללכת על חלוקי הנחל עד אשר נגיע אל נקודה בה חוצה הנחל קו חשמל. נפנה שמאלה אל דרך עפר מסומנת באדום ונגיע אל הרכבים המחכים לנו בחניה.