חיפוש מסלולים

מה בסביבה

נחל מירון, מנחלי האיתן של ארצנו, זורם בינות הר כנען וצפת לבין גוש הרי מירון דרומה-מזרחה, ומושלם לטיולים בגליל. הנחל עובר בינות נופים משתנים בהרי הגליל ומאופיין בעולם חי וצומח עשירים. הנחל קיבל את שמו מהישוב העתיק אשר על גדותיו, שם נמצא קברו המפורסם של רבי שמעון בר יוחאי. נחל מירון נשפך לנחל עמוד הזורם עד בקעת כנרות ומתאפיין בתופעות טבע ייחודיות; אחת מהן היא ... קרא עוד

טיולים בגליל - בין מירון לצפת

מסלולים בצפון - טיול בנחלי מירון ועמוד

מה בסביבה

נחל מירון, מנחלי האיתן של ארצנו, זורם בינות הר כנען וצפת לבין גוש הרי מירון דרומה-מזרחה, ומושלם לטיולים בגליל. הנחל עובר בינות נופים משתנים בהרי הגליל ומאופיין בעולם חי וצומח עשירים. הנחל קיבל את שמו מהישוב העתיק אשר על גדותיו, שם נמצא קברו המפורסם של רבי שמעון בר יוחאי. נחל מירון נשפך לנחל עמוד הזורם עד בקעת כנרות ומתאפיין בתופעות טבע ייחודיות; אחת מהן היא ... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • מסלול רטוב
  • חניון נחל עמוד בסוף המסלול נסגר בימי החורף ב-16:00 ובימי הקיץ ב-17:00. בימי שישי וערבי חג שעה קודם לכך.

סימני דרך

  • תחנה 1 חניון הפיתול - פתיחה
  • תחנה 2 עץ החרוב - על המזון
  • תחנה 3 עין תינה - אנשי הגליל
  • תחנה 4 המבטשה - הסוד הכלכלי
  • תחנה 5 טחנת הקמח - כוח המים
  • תחנה 6 ברכות שכוי - סיכום
    •  
    • משך המסלול
    • 5 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 4 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    • ניסן / לג בעומר
    •  
    • מפה
    • 2
    •  
    • עונות
    • קיץ
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • טיולים בגליל - גליל עליון

מאפיינים

  • מסלול רטוב
  • חניון נחל עמוד בסוף המסלול נסגר בימי החורף ב-16:00 ובימי הקיץ ב-17:00. בימי שישי וערבי חג שעה קודם לכך.

הדרך אל הטבע

לבאים מכיוון צפת: ניסע לכיוון המושב מירון על כביש 886. נמשיך בכיוון הנסיעה בירידה מפותלת כקילומטר  נוסף אחרי צומת הכניסה למושב עד לחניון גדול מימיננו (חניון הפיתול). 

לבאים מדרום: נעלה מצומת חנניה לכיוון מירון על כביש 886, לאחר כ-15 ק"מ נחלוף  מימיננו ליד כפר שמאי ונמשיך עוד 3 ק"מ צפונה עד לפיתול חזק בכביש, שם נפנה שמאלה לחניון הפיתול.
למעוניינים להשאיר רכב בסוף המסלול: לאופציית סיום א'- מחניון הפיתול דרומה על כביש 886 לאחר כקילומטר נבחין בשילוט מזרחה המפנה אותנו לחניון נחל עמוד. אופציה ב'-  נמשיך מחניון הפיתול צפונה ומזרחה על הכביש, נעבור את צומת עין זיתים ונמשיך ישר עד הכניסה לעיר צפת. נפנה שמאלה לצפת, ומיד תהיה לנו פניה שמאלה נוספת אל בית העלמין. בחניית בית העלמין נשאיר את הרכב.

סימני דרך

  • תחנה 1 חניון הפיתול - פתיחה
  • תחנה 2 עץ החרוב - על המזון
  • תחנה 3 עין תינה - אנשי הגליל
  • תחנה 4 המבטשה - הסוד הכלכלי
  • תחנה 5 טחנת הקמח - כוח המים
  • תחנה 6 ברכות שכוי - סיכום
  • תחנה 1

    חניון הפיתול - פתיחה

     

    החניון שבו אנו עומדים נמצא בלב אזור מיוחד המאופיין בחורש טבעי ירוק, מתקנים חקלאיים עתיקים ונחלי מים זורמים – פינות  טבע. אם הגענו בשעת התפילה נוכל לשמוע את קולות המתפללים המגיעים אלינו מקברו של רבי שמעון בר יוחאי הנמצא ממש מעלינו. 'מירון' הינו שמו של הר, מושב ונחל יפה אך הוא מזוהה היום בעיקר עם קבר הצדיק. קברו של ר' שמעון וקברי צדיקים רבים נוספים בגליל הופכים את האזור הזה למרחב רוחני ואפילו מיסטי. 

    בדרך כלל מחפשי הרוח וקברות הצדיקים אינם מגיעים אל הטבע והשרידים הארכיאולוגיים, וחובבי הטבע מתעלמים מהרוח הגלילית. אולם יתכן  שישנו קשר בין המימדים האלה, ולא סתם צמחה הרוחניות המיוחדת דווקא בטבע הגלילי. האם ניתן לחבר את הרוח שבגליל עם הטבע המיוחד שלו? המסלול לוקח אותנו ממירון - קבר הצדיק, דרך חורש, נחל ומבני חקלאות עתיקים לצפת- עיר הקודש, ומפגיש אותנו עם החיבור המיוחד הזה של טבע ורוח. 

     

     

     

  • תחנה 2

    עץ החרוב - על המזון

     

    מהחניון נלך מזרחה עם ערוץ הנחל המסומן בשחור [ובשביל ישראל (לבן -כחול-כתום) ] ונעבור במעבר מים מתחת לכביש אל השביל העולה אל הגדה הצפונית של הנחל. נעבור במעבר בקר מסתובב ונמשיך עד לאזור פתוח ורחב, ובמרכזו עץ חרוב גדול.

     

    החרוב אינו אחד משבעת המינים. נסו להזכר היכן מופיע החרוב בתנ"ך, תווכחו לדעת במהרה שבאופן מפתיע הוא איננו מוזכר כלל בתנ"ך. המחקר הבוטני מלמד כי החרוב הגיע אלינו בימי הבית השני מאזור תימן עם שיירות הסוחרים שחצו את המדבריות. בהיותו פרי יבש שימש החרוב כמזון מצוין אשר מסוגל להישמר לזמן  ארוך ובתנאים קשים. פרי החרוב מזין ובריא ומהווה מקור תזונה איכותי. 

    התחלנו את המסלול  למרגלות קברו של ר' שמעון בר יוחאי[רשב"י]   המהווה את אחד ממוקדי העליה לרגל המודרניים. אנשים מכל קצוות החברה מתאספים לתפילה מסביב לקברו של אחד מחשובי החכמים הארצישראלים של תקופת המשנה.

    אם נתחקה אחר סיפור חייו של ר' שמעון נגלה שהחרוב ממלא בו תפקיד חשוב, במשך 12 שנה ניזונו ר' שמעון ור' אלעזר בנו מפירות החרובים במערה שאליה ברח על מנת להסתתר מפני הרומאים. בתקופה זו הוא למד עם בנו ר' אלעזר את סודות התורה ואולי אף חיבר את ספר הזוהר- הספר היסודי בתורת הנסתר.

    ר' שמעון איננו היחיד שניזון מחרובים, התלמוד מספר גם על ר' חנינא תנא מופלא שהיה ידוע בניסיו, שהיה ניזון במשך כל השבוע מכמות קטנה של חרובים (קב חרובים).

    השפעת מזון איכותי ובריא על בריאות הגוף והנפש הינה תובנה ההולכת ומתפשטת בשנים האחרונות. תחומים חדשים שזו תפיסת הריפוי שלהם מתווספים למערכת הרפואה הפרטית ואף הציבורית. תחומים הוליסטים כגון נטורופתיה, רפואה סינית ועוד, עוסקים בריפוי על ידי עידוד מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף המבוססים על תזונה טבעית, צמחי מרפא ופעילות גופנית. 'נפש בריאה בגוף בריא' הוא  פתגם עתיק מתקופה קדומה, אולם יישומו בעולם המודרני הולך וגובר בשנים האחרונות.

    האם מזון החרובים של ר' שמעון ור' חנינא הינו בגדר תזונה איכותית בלבד או שיש בו יותר מזה? לאנשי הסוד פתרונים. לנו העוסקים בנגלה לא נותר אלא ליהנות מצל החרוב ומפירותיו ולברכו בברכה העתיקה- "שכל הזרעים והנטיעות היוצאים ממך יהיו כמוך" (תענית ה ע"ב).

     

  • תחנה 3

    עין תינה - אנשי הגליל

     

    נמשיך עם השביל השחור בירידה אל ערוץ הנחל ונעבור לגדה הדרומית אל חורש אלונים. נחלוף על פני שילוט ירוק מימין ונתקדם בשביל עד למתחם מגודר במרכז הערוץ - עין תרון. ננוע עם השביל עד למדרגות היורדות ממשטרת עין תינה, נרד עם המדרגות לאפיק עד עין יקום ועץ אגוז המלך שלידו.

     

    כאן אנחנו ממש מרגישים את הגליל; גדות הנחל התלולות, החורש והמים השופעים. אחרי הנביעה הדלה של עין תרון זהו כבר מעיין גדול. שמו הערבי "עין תינה" מזכיר את התאנים הגדלות כאן בבוסתנים וליד הנחל, אולם שמו העברי של המעיין – 'עין יקים' נראה לכאורה מוזר –המעיין אמור להקים מישהו? האם יקים הוא שם של אדם?

    על מנת לענות על כך עלינו לשוב כמה אלפי שנים אחורה אל ימי התנ"ך: בפקודת דוד המלך הטיל הכהן הגדול צדוק גורל וחילק את משפחות הכוהנים ל-24 משמרות כהונה לפי סדר עבודתם  בקודש (דברי הימים א' פרק כד):  (ג) ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם:• (יב) לאלישיב עשתי עשר  ליקים שנים עשר:

    כלומר, יקים הוא שמה של אחת מהמשפחות העתיקות ביותר בארץ ישראל, משפחה הקיימת כבר בימי דוד המלך. כל עוד עבדו במקדש גרו משפחות הכהונה בירושלים וסביבותיה, אולם משחרב הבית עזבו הכוהנים את ארץ יהודה הכבושה בידי הרומים וחיפשו מקום מבודד המנותק מדרכי המסחר והערים הראשיות, מקום שיאפשר להן לשמור על ייחודם ככוהנים ועל הקפדתם על מנהגי הטהרה. הגליל היה המקום המתאים ביותר. 

    היכן בגליל גרו אותם משפחות? עדויות שונות מסיפרות חז"ל וממצאי הגניזה הקהירית נתנו לנו רמזים, אולם התשובה המפתיעה לא נמצא בארכיון הספרים. בשנות השישים נערכו חפירות ארכיאולוגיות בקיסריה, ושם נתגלו שברי אבנים, ועליהן רשומים שמות משפחות הכהונה ומקומות מגוריהן. בשורה ה-12 נמצאה התשובה: "משמרת שתים עשרה יקים-פשחור צפת". 

    בצפת עצמה אין מעיינות, המעיינות הסמוכים אליה ביותר הינם כאן, באגן נחל עמוד הנמצא למרגלותיה. כנראה שימש מעיין זה את תושבי העיר ובכללם את משפחת הכוהנים הנודדת- משפחת יקים.

    כל עוד היה בית המקדש קיים התרכזו חיי הרוח והאנשים העוסקים בעבודת הקודש סביב בית המקדש. לאחר החורבן סימל המעבר לגליל את מעבר המרכז הרוחני מירושלים צפונה, ובמקביל לנדודי הסנהדרין והישיבות הגדולות הגיעו גם הכוהנים לגליל.

    הרוח הגלילית לא נולדה באלף שנים האחרונות עם התפתחות המודעות לקברי צדיקים והעלייה אליהם.  אופיו ההררי של הגליל, על החורש הצפוף שבו, שהיוו גורמים שהרחיקו את הדרכים הראשיות ואת הציוויליזציה בכלל, הם אלה שאפשרו את התבססות חיי הרוח היהודיים אחרי החורבן דווקא כאן, בטבע הפראי.

     

     

  • תחנה 4

    המבטשה - הסוד הכלכלי

    נמשיך לאורך אמת המים כ-100 מטרים עד לפיצול שבילים. נמשיך בשביל השחור לאורך האמה עד לבריכת מים, ומשם עוד כ-300 מ' עד עץ תות גדול המאפשר מנוחה אל מול הבוסתן המשוחזר. נתקדם עד למפגש שבילים  (שביל ירוק מגיע משמאל) ונרד עם השביל השחור דרך מעין מעבר חצוב בסלע עד למבנה עתיק משמאלנו - המבטשה.

     

    התקופה שבה הגיעו חיי הרוח בגליל לשיא הינה המאה ה-16 בצפת, זוהי אחת התקופות הרוחניות הפורות והמשמעותיות בעולם היהודי בכללו. זו בדיוק התקופה שלאחר גירוש יהודי ספרד שהיוותה את אחד ממרכזי הרוח היהודיים. יהודי ספרד התפזרו ברחבי העולם וחלקם הגיעו לכאן, לצפת.

    ר' יוסף קארו מחבר שולחן ערוך - ספר הפסיקה היהודי האולטימטיבי, המקובל ר' שלמה אלקבץ - מחבר הפיוט המפורסם 'לכה דודי', ר' אלעזר אזכרי, ר' משה קורדוברו, וכמובן, המקובל האלוקי המפורסם- האר"י הקדוש, כל אלה הם רק חלק מגדולי הרוח שחיו בצפת באותה התקופה.

    אולם פריחה רוחנית איננה יכולה להתרחש ללא תשתית כלכלית שתתמוך בה, תשתית המאפשרת לגדולים להתמסר לחיי הרוח.
    המלאכות הרגילות בהם עסקו אנשי צפת - חקלאות, מסחר וכו' לא נתנו לכך מענה מספק. מהו הסוד הכלכלי שאפשר אם כך את הפריחה בצפת? 

    התשובה נמצאת כאן מולנו- המבנה העתיק שלפנינו היה מרכיב משמעותי בכלכלת צפת הפורחת -  הטקסטיל. מגורשי ספרד הביאו איתם את הידע המקצועי של תעשית הטקסטיל והמשיכו לפתח אותו כאן.

    כדי להבין את תפקיד המבנה שלפנינו בתעשית הטקסטיל עלינו לסקור קודם את שלבי ייצור הצמר:

    לאחר גזיזת הצמר מהכבשים וניקויו היו סורקים את הצמר לגושים-גושים  שמהם טוו את החוטים באופן ידני או בעזרת נול אריגה. את החוטים ארגו לפיסת בד - האריג. בשלב זה צריך היה לצמצם את צפיפות האריג ולחזק את החוטים- דבר שהתבצע ע"י הפעלת לחץ מסיבי, לשם כך נדרש מעין פטיש גדול שלחץ על האריג בדפיקות חזקות. החיפוש אחר הכוח שיפעיל את הפטיש הביא את יצרני הצמר לכאן, לנחל האיתן הקרוב אל העיר בו זרמו מים בכוח רב. על מנת לנצל את כוח המים למשימת הבטישה נותבו המים לתעלה שהזרימה אותם וייצרה על ידי שינוי בשיפועים מפל גבוה שהמים הנופלים ממנו יצרו לחץ גבוה. המים זרמו בכוח דרך ארובה לתוך המבנה, הישר אל גלגל עץ גדול אשר בעזרת גלגלים נוספים סובב מערכת פטישי עץ שהיכו בכוח הסיבוב  על האריגים ובטשו אותם.

    האריג החזק והקל שהתקבל היה מוכן לשלבי התפירה והצביעה. הטכנולוגיה הזו הוזילה את עלויות הייצור והיוותה מנוף כלכלי משמעותי לתעשיה הצומחת בצפת. מי נחל עמוד שאפשרו את קיום המבטשות מתחת לעיר עזרו בכך לפריחה הכלכלית וממילא לזו הרוחנית שבאה בעקבותיה.

     

     

  • תחנה 5

    טחנת הקמח - כוח המים

     

    נתקדם עם השביל השחור לאורך הערוץ ולאחר 100 מטר נראה מימיננו טחנת קמח עתיקה.        

     

    הטחנה שלפנינו נקראת טחנת איסכנדריה, והיא אחת מ-26 טחנות קמח עתיקות שנתגלו בנחל. חלק מהתחנות המשיכו לפעול ולייצר קמח עד למלחמת השחרור. טחנת הקמח פעלה בדומה למבטשה: אמת מים ששמרה על הפרש גובה מעל הנחל, נפלה לתוך ארובה על גלגל כפות גדול שהונע ע"י נפילת המים. הגלגל היה מחובר לאבן הרכב, אשר מתחתיה הונחו גרעיני החיטה. סיבוב האבן ומשקלה הכבד הביאו לריסוק הגרגרים וטחינת הקמח.

    הדבר המופלא בטחנת הקמח, כמו גם במבטשה, הוא מקור הכוח, מקור האנרגיה להפעלת לחץ כה רב שיכול לבטש ולטחון. כוח נפילת המים הוא כה גדול, עד כי בימינו ישנן מדינות כמו נורווגיה ושוויץ שמרבית החשמל שלהן מיוצר על ידי כוח זה בתחנות הידרו-אלקטריות גדולות. כוחם של המים איננו החומר המרכיב אותם אלא תכונתם לזרום ממקום גבוה למקום נמוך.

    כשנתבונן על קירות הוואדי המתנשאים מעלינו נבין שגם את החפירה הענקית הזו ביצעו מי הנחל הזורם כאן. גם כאן כוח המים אינו החומר שלהם, אלא ההתמדה, טיפה אחר טיפה, שנה אחרי שנה, שמותירה את רישומה בסלע וחורצת את הקניון של נחל מירון שאנו בתוכו, וכמאמר הפסוק  "אבנים שחקו המים" (איוב יד יט).

    בטבע יש הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון, עולם הטבע אינו רק החומר הנראה לעין, כוחות נוספים, רבי עוצמה אף יותר ממנו, טמונים בו. ההבנה הזו ההתבוננות שהיא מביאה עימה, היא השער לעולם הרוח המדעי, הדתי, הרוחני.

     

     

  • תחנה 6

    ברכות שכוי - סיכום

     

    נמשיך אל הגשר ונפנה מיד אחריו ימינה, 300 מטר עד לבריכות שכווי.

     

    הגיע הזמן לחוש את המים, לטבול או להשתכשך במימי הברכות. בצל עצי הדולב הענקיים המתנשאים  20 מטרים מעלינו. הברכות המדהימות עם הצל הירוק משרים אווירה מיוחדת, פסטורלית. זה המקום להיזכר בדרך ובשאלת הקשר בין הטבע והרוח. דומה כי מרכיבי הטבע של הגליל: הבידוד, המים הזורמים ועצי הפרי המיוחדים היוו את המצע להתפתחות הרוח הגלילית.

    אם נחזור למקום שבו פתחנו ולסיפור ר' שמעון בר יוחאי נזכר כי מלבד עץ החרובים ליווה את ר' שמעון במערתו גם מעיין מים חיים. בניגוד לבור או מאגר האוספים את המים, מעיין הוא מקור מתחדש, המים כמו נולדים מבטן האדמה בזרימה בלתי פוסקת. ההתחדשות הזו המאפיינת את המעיין. היא גם מאפיינת את ר' שמעון בפרט ואת הרוח הגלילית בכלל.

    ובחזרה אלינו המחפשים לשאוף קצת רוח - זה הזמן לעלות לגליל, לשבת בצל ליד נחל מפכפך ולתת לרוח הקלה לנשוב על פנינו הרטובות ממימי הנחל.

     

    מבריכות שכווי נעלה במסלול הירוק העולה דרך נחל שכווי עד לבית העלמין של צפת. אפשרות שנייה לסיום המסלול הינה לחזור על המסלול הכחול בגדה הדרומית של נחל עמוד-מירון עד למדרגות המסומנות אדום שליד עין תינה. עליה במדרגות תביא אותנו אל משטרת אום תינה ומשם - לחניון רשות הטבע נחל עמוד.

     

    טיול מהנה.

     

     

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

משחקי דרך

אפשרויות הדפסה