חיפוש מסלולים

מה בסביבה

  יער קרית אתא- אושה נמצא בגליל התחתון המערבי, על רכס גבעות הקירטון הנמוכות אלונים-שפרעם, מצפון מזרח לעכו. ממערב לנו עמק זבולון. אנו מטיילים היום ביער נטוע. בניגוד לחורשה שנטועה בעצי אורן ירושלים, הרי שבשטח אושא נפגוש בעיקר את האלה האטלנטית, עץ נשיר שפורח באביב. סביבו צבר מצוי, רימון מצוי, כלנית מצויה, סביון אביבי, לוף ארץ ישראלי הבולט בתפרחתו הכהה בצור... קרא עוד

מסלולים בצפון - אושא

סיור באושא העתיקה

מה בסביבה

  יער קרית אתא- אושה נמצא בגליל התחתון המערבי, על רכס גבעות הקירטון הנמוכות אלונים-שפרעם, מצפון מזרח לעכו. ממערב לנו עמק זבולון. אנו מטיילים היום ביער נטוע. בניגוד לחורשה שנטועה בעצי אורן ירושלים, הרי שבשטח אושא נפגוש בעיקר את האלה האטלנטית, עץ נשיר שפורח באביב. סביבו צבר מצוי, רימון מצוי, כלנית מצויה, סביון אביבי, לוף ארץ ישראלי הבולט בתפרחתו הכהה בצור... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • מסלול מעגלי
  • מסלולים בצפון, טיול בגליל

סימני דרך

  • תחנה 1 מסעות השכינה, מסעות הסנהדרין- פתיחה מגרש החניה
  • תחנה 2 אבן התחום - בין שני תחומי שבת
  • תחנה 3 הגת - חברת חלוץ
  • תחנה 4 האלון – אחינו בני אושא
    •  
    • משך המסלול
    • 2 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 2 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    • יז בתמוז / ט' באב
    •  
    • מפה
    • 4
    •  
    • עונות
    • חורף / אביב / קיץ
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • טיולים בגליל - גליל תחתון - גלבוע

מאפיינים

  • מסלול מעגלי
  • מסלולים בצפון, טיול בגליל

הדרך אל הטבע

ניסע בכביש 70 מצומת יגור צפונה, בצומת סומך נפנה שמאלה לכביש 79 ואחרי כ-1 ק"מ נפנה שמאלה לכביש 780 (בפניה יורדים ימינה, בכיכר שמאלה ומתחת לגשר ישר לכביש 780). נחלוף על פני בית הספר לשוטרים וברמזור הראשון נפנה שמאלה לדרך מנחם בגין (השילוט מורה על פניה לשכונות גבעת טל - גבעת רם).

ניסע בדרך מנחם בגין כ-3.5 ק"מ עד הכיכר בה מסתיים הרחוב והופך לדרך אספלט צרה. ישנו שילוט המורה על כניסה לדרך הנוף. נמשיך עוד כ-400 מטרים, נעבור מתחת לגשר כביש 70 ונתעקל עם הכביש מיד שמאלה ואח"כ ימינה. נגיע לכניסה ליער. נמשיך בכביש עוד כ-500 מטרים ונחנה במפרץ חניה קטן בצד ימין.

 

סימני דרך

  • תחנה 1 מסעות השכינה, מסעות הסנהדרין- פתיחה מגרש החניה
  • תחנה 2 אבן התחום - בין שני תחומי שבת
  • תחנה 3 הגת - חברת חלוץ
  • תחנה 4 האלון – אחינו בני אושא
  • תחנה 1

    מסעות השכינה, מסעות הסנהדרין- פתיחה מגרש החניה

     

    'סנהדרין' -  לרבים מאתנו זו מילה בלתי מוכרת; גם למי שמכיר, אין המילה מובנת לחלוטין. תרגום המילה היוונית הוא 'לשבת יחד'. חכמים קראו בשם זה לגוף חשוב מאד שפעל בתקופת ימי הבית השני וגם לאחריו. גוף זה היה מועצת חכמים, הוא שימש כערכאה הגבוהה ביותר בבתי הדין, מוסד פסיקה ולימוד ולאחר מכן גם מרכז הנהגה.

    היכן ישבה הסנהדרין? במקום החשוב ביותר - בירושלים, בלשכת הגזית שבבית המקדש. מה אנו עושים, אם כן, ביער קרית אתא בצפון, בסיור המתחקה על עקבות הסנהדרין?  נרד ממפרץ החניה מזרחה, אל תוך היער המלא אורנים ודשא ונתחיל לחפש את התשובה.

    ראשית עלינו להכיר מעט את הרקע לתקופה אליה אנו רוצים לחזור בסיור: מרד בר כוכבא התרחש כ-70 שנה לאחר חורבן המקדש, בשנים 132-135 לספה"נ. הוא הסתיים במפלה נוראה ובחורבן. לא נותר דבר מארץ יהודה. הישוב היהודי כולו עבר לגליל. היהודים שהתקבצו בגליל התלבטו האם להגר לבבל ולבסס שם חיים יהודיים תחת השלטון הנוח  או להשאר בארץ תחת עול השלטון הרומי הקשה. רבים מהיהודים ירדו לבבל, והמעט שנשאר להתמודד עם השלטון הרומי הונהג על ידי חכמים שחלקו ביניהם בגישתם  על השלטון. רבי יהודה בן אלעי מאושא נקט בגישה של 'הסתכלות בחצי הכוס המלאה' ואמר "מה נאין מעשיהם של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים תקנו מרחצאות" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, לג). יחס חיובי זה אל הרומים, שזה עתה החריבו את יהודה וירושלים, קומם רבים מחבריו ובראשם רבי שמעון בן יוחאי.  חכמים אלו סברו, שהרומים לא דאגו כלל לטובת הנתינים היהודים, וגם בניסיונותיהם לשפר את איכות חיי התושבים,  הם רק ניסו להרגיע את תחושת הכעס וכך לשלוט טוב יותר באוכלוסיה. הקולות של ההתנגדות לרומים היו רווחים יותר, אולם דווקא שיטתו המבוקרת של איש אושא, ר' יהודה בר עילאי, היא זו שהצמיחה בסופו של דבר, מחדש, את המרכז היהודי.

     

  • תחנה 2

    אבן התחום - בין שני תחומי שבת

     

    נרד ישר מזרחה עד שנגיע לסימון שבילים כחול ונפנה בו ימינה (דרומה). השביל מתעקל מיד שמאלה ולאחר מכן שוב ימינה לכיוון דרום מזרח. בדיוק בעיקול הזה נעצור ונביט ימינה אל הסלעים בחיפוש אחרי כתובת.

     

    נשים לב היטב לסלעים מצד ימין של הדרך. אנו מחפשים סלע נמוך ושטוח, שעליו סימון בצבע כחול שנעשה על ידי הצבא לצורך אימונים. בשולי הסלע- מתחת לכתובת הצבאית נשים לב לכתובת החרותה בסלע. המילה הראשונה מתחילה באותיות היווניות CAB- סאב, ויש המציעים שזו ההתחלה של המילה- שבת, שזה סלע שסימן את תחום השבת  של העיירה אושא. מבחינת המרחק מהעיירה ההשערה בהחלט מתקבלת על הדעת. חורבות אושא העתיקה נמצאות כמה מאות מטרים ממערב לנו. השערה זאת מקבלת נופך מיוחד במקום הזה.  בתקופה שעליה דיברנו, לאחר המרד בו נחל עם ישראל תבוסה, היה גם העולם הרוחני התרבותי שלו בסכנת 'הכחדה'. עולם התורה נפגע פגיעה אנושה, רבים מהחכמים מצאו את מותם במרד, ואחרים היו עסוקים בנסיון לשקם את החיים, איש לא עסק כמעט בלימוד התורה בצורה רציפה. בעולם שבו התורה עברה בעל פה משמעות הדבר היתה אובדן התורה. בנוסף לכך, גזרו הרומאים להפסיק את ה'סמיכה'- העברת הסמכות ע"י רב לתלמיד, הרשות לפסוק הלכה, הרשות להורות. הרומאים הזהירו, כי עיר שבשטחה תתבצע סמיכה תיענש בחומרה.

    רבי יהודה בן בבא הסתובב בין שתי ערים, בין שני תחומי שבת, בין אושא שממערב לנו ושפרעם שממזרח לנו . כך שלא נמצא בתחומה של אף אחת מהערים, ושם הוא סמך חמישה תלמידים. סיור רומאי שעבר באזור הרג אותו במקום, אך התלמידים ברחו, ועולם התורה המשיך. בגבעה ממזרח לנו מציצה שפרעם, ובואדי שתחתיה (גם מזרחה לנו) מצוי קברו של ר' יהודא בן בבא. היה זה אחד האירועים הדרמטיים בתולדותיו הרוחניים של עם ישראל. מה קרה לחמשת התלמידים? נמשיך הלאה ונגיע אל המקום בו התכנסו שנים אחדות מאוחר יותר.

     

  • תחנה 3

    הגת - חברת חלוץ

     

    נחזור על עקבותינו ונפנה בפניה הראשונה שמאלה (מערבה) עם השביל העולה במעלה הגבעה.  בסוף השביל נראה שלט שמכריז- אושא העתיקה, נעבור אותו ונעלה אל הגבעה, נמשיך בשביל עד גדר קקטוסים ובצומת הסמוכה לגדר נפנה שמאלה ונתקדם עד לגת- מתקן חקלאי גדול חצוב בסלע .

    נביט סביבנו- המתקן החקלאי לידו אנו עומדים ממוקם בליבו של מרחב בר. סביבנו  שטחים מעובדים בולטים בלב המרחב הטבעי. כמו כן ניתן להבחין בשטחים שהיו מעובדים וננטשו. סוג הצמחיה והמגוון שלה הם המאפשרים לנו להבחין בין השטחים השונים.  ישנם שטחים ובהם עצים גדולים ושטחים ובהם עשביה נמוכה.  השוני בין השטחים נובע, בעצם, מהשלב בו הם נמצאים בתהליך הסוקצסיה- תהליך התחדשות הצמחיה. ישנם שטחים שננטשו לא מזמן, עיבוד הקרקע, שהוא בעצם הפרעה דרמטית לצומח הטבעי, הופסק, ועכשיו מגיעה אליהם חברה של צמחים טבעיים, המכונה 'חברת החלוץ'. חברת החלוץ, המגיעה לתנאי שטח קשים (חלחול מהיר וקרקע לא יציבה), מאופיינת בהתפתחות מהירה. בדרך כלל היא מורכבת מצמחים חד שנתיים, ששולחים שורשים קטנים אל האדמה, מפוררים את רגביה ומחדירים אליה חומרים אורגניים. חלוצים אלה הם המאפשרים את המשך תהליך ההתחדשות. לאחריהם יגיעו אל הקרקע שכבר טופלה  צמחים ובעלי חיים נוספים, עד שבסופו של דבר תבנה שם חברת שיא (כינוי לחברה מפותחת ועשירה של צמחים ) המורכבת בעיקר מצמחים רב שנתיים. מאפיינים נוספים של חברת השיא הינם מגוון האורגניזמים גדול, ההתפתחות והרביה שלהם איטיות יותר, והקרקע יציבה. באזור בו אנו נמצאים חברת השיא היא יער אלונים.

    הגת שאנו נמצאים לידה היתה בשימוש באושא בתקופה הביזנטית ואולי היתה חלק מפרנסת תושבי העיירה. בית המדרש שהוקם באושא לאחר מרד בר כוכבא היה במובן מסויים 'חברת חלוץ'. בתקופה בה הכל היה שרוף, והקרקע לא היתה יציבה  הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית ותרבותית, עלה צורך עז להתחדש מנקודה כלשהי. אל אושא הגיעו פליטי בתי המדרש מהדרום וניסו ליצור המשכיות. אין זה פשוט להיות חברת חלוץ, אם נשווה זאת למושגי חברת החלוץ של עולם הצומח ולמושג החלוצים שאנו מכירים מימי העליות הראשונות, נלמד כי האנשים המסכימים להיות חלוצים מוותרים על איזון בחייהם, על נוחות, על בניה של חייהם האישיים. הם חייבים להתפתח מהר, לייצב את הקרקע, לעמול בעיקר בשביל אלה שיבואו אחריהם.  האם יש מקומות בחיים בהם אנו מרגישים חלוצים העושים למען הדורות הבאים? מקומות בהם אנו פועלים על אף ולמרות התנאים המאתגרים?  

     

  • תחנה 4

    האלון – אחינו בני אושא

     

    נעלה ונפנה שמאלה ונמשיך עד לאלון הגדול הבולט, סמוך לאלון יש שלט 'מבנה ציבור', נשב תחת האלון.

    הגענו מגת עתיקה, כמוה יש עוד רבות באזור, חלק ממתקני החקלאות המעידים על היות אושא כפר חקלאי. עובדה זו משתקפת גם מהמדרש המתאר את הגעתם של החכמים לאושא לאחר מרד בר כוכבא על מנת לייסד בה בית מדרש חדש. לאחר השרפה הגדולה, החורבן האדיר, הבינו החכמים כי עת חירום היא, ופרסמו צו חירום "שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא למד יבא וילמד, וכל מי שאינו למד יבא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון" (מדרש שיר השירים רבא, ב,ג). החכמים התכנסו באושא, כפר קטן, רחוק מעיני הרומים. אנשי אושא פרנסו אותם על מנת שישבו שם וילמדו. באושא הם התקינו תקנות המראות על המצב הלא פשוט בו נמצא העם באותה עת; לדוגמא, "באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים" (כתובות מ"ט, ע"ב). אחד הדברים האלמנטרים ביותר שכל אדם מוכן לעשותו הוא לזון את ילדיו הקטנים, אך המצב לאחר החורבן היה כל כך קשה, עד שאנשים התחמקו מאחריות בסיסית זאת. במצב זה נזקקו אנשים לכוחות כבירים על מנת להמשיך ולשנן את דברי התורה ולהעבירם מדור לדור. בעת עזיבתם את אושא, לאחר שסכנת השכחה חלפה, הודו החכמים לאנשי אושא על כך שפרנסו אותם, אך היתה בדבריהם נימה של ביקורת או חוסר שביעות רצון. ואכן, לאחר ההתכנסות שתוארה לעיל לא נשארו בה גדולי החכמים, אלא התפזרו למקומות ישוב שונים שם המשיכו ללמד תורה. אולי היה זה הקושי לקבל את עמדתו של רבי יהודה בן עלאי בן אושא לגבי היחס לרומים. אולי היו סיבות אחרות. חכמים התקבצו באושא, עיירת ספר, כדי לאסוף את השברים, הם בנו חברת חלוץ על מנת ל'טייב' את הקרקע, לבנות מסד לדורות שעוד יבואו אחריהם. מי יודע? אולי אלו הכוחות שעמדו אלפיים שנה אחר כך לחלוצים חדשים שהגיעו לגבעות הללו, לטעת בהם יתד ולהתחיל לבנות תשתיות לבאים בעקבותיהם, להיות גלגל כשצריך היה גלגל, לשאת את העגלה.

    לאחר רבי יהודה בן עלאי עמד בראש הסנהדרין באושא רבן שמעון בן גמליאל. בנו וממשיכו רבי יהודה הנשיא עשה שינוי אדיר במעמדה של הסנהדרין, העביר אותה לבית שערים וביסס את מקומה וכבודה- אך זה כבר סיפור לסיור אחר.

    נרד עם השביל בין פסלי המתכת שהוצבו כאן, ועליהם מאימרותיהם של החכמים שהיו פה באושא, ונגיע לשלט שראינו בכניסתנו לאתר. נפנה שמאלה ולאחר כ-50 מטר נשוב למכוניות. 

     

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

אפשרויות הדפסה