חיפוש מסלולים

מה בסביבה

הרי ירושלים הינם חלק משדרת ההר המרכזית החוצה את ישראל מהגלבוע ועד בקעת באר שבע. הרי ירושלים נמצאים בין הרי חברון שמדרום אליהם והרי בנימין שמצפונם,  שפסגות שניהם גבוהות מ-1000 מטר. הרי ירושלים נמוכים מהם ומגיעים לגובה של כ-800 מטר. כיוון הזרימה של הנחלים הוא מערבה, אל הים התיכון. כך נוצר נוף המאופיין בשלוחות ארוכות וביניהן גאיות/נחלים/ואדיות הערוכים מזרח-מערב. הר... קרא עוד

הרוח בערבי הנחל- טיול לסוכות

מעין מבשר לעין מוצא

מה בסביבה

הרי ירושלים הינם חלק משדרת ההר המרכזית החוצה את ישראל מהגלבוע ועד בקעת באר שבע. הרי ירושלים נמצאים בין הרי חברון שמדרום אליהם והרי בנימין שמצפונם,  שפסגות שניהם גבוהות מ-1000 מטר. הרי ירושלים נמוכים מהם ומגיעים לגובה של כ-800 מטר. כיוון הזרימה של הנחלים הוא מערבה, אל הים התיכון. כך נוצר נוף המאופיין בשלוחות ארוכות וביניהן גאיות/נחלים/ואדיות הערוכים מזרח-מערב. הר... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • מתאים למשפחות ללא עגלות. יש מים בעין מבשר. מומלץ להביא בגדים לטבילה במים.

סימני דרך

  • תחנה 1 עין מבשר
  • תחנה 2 תצפית על מוצא
  • תחנה 3 עין מוצא
  • תחנה 4 נחל שורק
    •  
    • משך המסלול
    • 5 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 3 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    •  
    • מפה
    • 9
    •  
    • עונות
    • סתיו
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • הרי יהודה - שפלה

מאפיינים

  • מתאים למשפחות ללא עגלות. יש מים בעין מבשר. מומלץ להביא בגדים לטבילה במים.

הדרך אל הטבע

מכביש ירושלים-תל אביב: נרד במחלף הראל צפונה, וניכנס לתוך מבשרת ציון.

לאחר שני רמזורים נפנה בכיכר הראשונה (חלילים) ימינה, ובכיכר הבאה (החורש) שוב ימינה, לרחוב האורן. נרד ברחוב האורן עד לכיכר הבאה. עין מבשר נמצא למרגלות הכיכר. סיבוב פרסה בכיכר ונחזור מעט על עקבותינו לחניית עפר גדולה הנמצאת משמאלנו, מדרום לכביש. מכאן מתחיל המסלול.

אם ברצוננו להשאיר רכב בנקודת הסיום, עלינו לחזור לכביש 1 ולהמשיך ו לכיוון ירושלים  עד למחלף מוצא. נפנה לכיון מבשרת ונעבור בגשר מתחת לכביש 1 מייד אחרי הגשר נגיע לצומת ובה שלט המורה שמאלה לכיוון ת"א. נפנהשמאלה, נסע לאט ובדרך העפר הרחבה נפנה ימינה. נמשיך ישר בדרך כורכר מפותלת נסיעה של קילומטר אחד עד ל-T, ומשם שמאלה כ-100 מ' לעין מוצא.

 

 

 

 

סימני דרך

  • תחנה 1 עין מבשר
  • תחנה 2 תצפית על מוצא
  • תחנה 3 עין מוצא
  • תחנה 4 נחל שורק
  • תחנה 1

    עין מבשר

    לפני ההתחלה

    סוכות ידוע כ'חג האסיף'. אנחנו אוספים את פירות השנה שחלפה, חוגגים ומודים לבורא העולם על הטוב והשפע של היבול השנתי. אבל סוכות איננו רק חג מסכם. יש בו גם מבט קדימה לשנה החדשה ואולי אף ליותר מזה.  מבין השיטין של מנהגי סוכות עולה גם המבט אל החורף המתקרב ובא, ואיתו התפילה לגשם. למרות שבבתי הכנסת אנו מזכירים את תפילת 'מוריד הגשם' רק ביום האחרון של החג, אלמנטים רבים בחג קשורים לבקשת הגשם.

    זו ההזדמנות  לצאת אל פאתי ירושלים ולפגוש כמה מהם.

     

    עין מבשר 

    נקודת ההתחלה של טיולנו היא בתוך מבשרת ציון (מבשרת), מתחת לרחוב האורן, במעיין 'עין מבשר'.

     

    המעיין בואדי שתחתינו הוא מרכז של פרויקט קהילתי-סביבתי. תושבי מבשרת אימצו את הואדי ושיפצו את המעיין, הטרסות, השבילים והבוסתנים בשיתוף עם תלמידי בתי הספר, חיילים ועוד.

    המעיין נושא את שמו של הישוב 'מבשרת' אשר בצילו אנו נמצאים. הישוב נקרא על שום מיקומו בדרך העולה לירושלים. הישוב ה'מבשר' על קרבתנו לבירה.

    אולם ל'מבשר' קיימת משמעות נוספת הקשורה לחג הסוכות.  היום השביעי של סוכות הוא יום 'הושענא רבה'. ביום זה נוספים לתפילה פיוטים רבים הקשורים לבקשת הגשם והישועה. הפזמון של אחד הפיוטים החותם הוא  'קול מבשר', והוא מהווה את שיאה של תפילת היום. הפיוט כולו עוסק בבשורת הגאולה הקרובה, ובכך מכניס לחג הסוכות נופך של כמיהה. המקור לפיוט הוא בפסוק הנחמה של ישעיהו הנביא:

    מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה, אומר לציון מלך א-להיך. קול צופייך נשאו קול וכו' (ישעיהו נ"ח).

    עין מבשר צופן בשמו לא רק את ירושלים הנשקפת מההר ממול, אלא אף את בשורת הימים הטובים שכולנו מצפים להם. 

     

  • תחנה 2

    תצפית על מוצא

    מן המעיין נמשיך על השביל בין הבוסתנים במורד הואדי, עד שנגיע לדרך עפר החוצה את הנחל. מכאן נצפה במושבה הוותיקה מוצא.

    אחד המנהגים הקדומים של חג הסוכות שהתחיל כבר בימות הנביאים הוא מצוות ערבה. אין הכוונה לענפי הערבה המאוגדים ללולב, אלא למצווה המיוחדת של הערבה בפני עצמה, שהייתה נקטפת בדיוק במקום בו אנו נמצאים – מוצא, וכפי שמספרים לנו חכמים במסכת סוכה (פרק ד,ה):

    (ה) מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד:

     מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה,

    וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.

    בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. 

     

    קצת בוטניקה: עצי הערבה, וכפי שקורא להם המקרא 'ערבי נחל', גדלים רק במקום רווי מים. נמצא אותם לאורך נהר הירדן, ליד מעיינות, כמעט תמיד ליד מים. יתרה מכך, ערבה הנשארת ללא מים כמשה מיד. כמו שאנו רואים באופן מוחשי בארבעת המינים שלנו- כולם נשארים רעננים וטריים במשך כל חג הסוכות מלבד הערבה.

    מוצא עשירה במעיינות, וכנראה גם הייתה מפורסמת בערבי הנחל שלה הזקוקים לאותם מי מעיינות כדי לגדול

    התלות במים היא, ככל הנראה, הסיבה לשימוש דווקא בעץ הזה לתפילה מסביב למזבח. בקשת הישועה כאן איננה רק בקשה סתמית, כללית, אלא נוגעת ישירות לצורך הקיומי במים. צורך שאותו מיטיב לבטא הערבה

    ואולם לא רק הערבה גם אנחנו הצמאים בסוף הקיץ היבש, התלויים כ"כ במים – מתפללים יחד עם הערבה   

     מכל 4 המינים הניטלים בחג הסוכות הערבה היננה היחידה ללא טעם וללא ריח, חכמי התלמוד המשילו אותה לאדם ללא חכמה או מעשים - כלומר לאדם שאין לו מעצמו כלום. כשאנו נוטלים ערבה זהו אקט המשווה עצמנו אליה, מוכן להודות באפסיותינו, בתלותינו, זוהי העמדה הנפשית הנדרשת מהאדם המתפלל לגשם.      

     

  • תחנה 3

    עין מוצא

    נצעד שמאלה על דרך העפר כ-2 קילומטרים עד לכביש הישן היורד ממבשרת. נלך כ-100 מטרים במקביל לכביש, בדרך העפר הראשונה נפנה ימינה עד למעיין – עין מוצא.


    ריכוז הערבות במוצא קשור באופן ישיר לריבוי המעיינות. עין מוצא נמצא קרוב לאפיק של נחל שורק. באזור זה, על השלוחות היורדות לנחל, נמצאים עשרה מעיינות נוספים המקיפים את העמק, מעיינות המזכירים לנו אלמנט נוסף הקשור לסוכות.

    אחת מעבודות המקדש הנהוגות בכל חגי השנה היא ניסוך היין - יציקת יין על המזבח כחלק מעבודת הקורבנות. חג הסוכות הוא הזמן היחידי בשנה בו מוסיפים גם ניסוך של מים.  המים הניסכים על המזבח אל להם להיות סתם מים מן הברז, אלו צריכים להיות דווקא מי מעיין. 

    יציקת המים על המזבח מתקשרת לעניין כללי בחג הסוכות של בקשת הגשמים. בדומה לכך אנחנו יכולים למצוא בסיפור התנ"כי על אליהו הנביא בהר הכרמל. לאחר שלוש שנות בצורת אליהו מכנס את העם למעמד גדול, ובו הוא מבקש לצקת מים על המזבח שבנה, בטרם תבער האש במזבח. בסיום המעמד השמיים מתכסים בעננים, וגשם עז מרווה את האדמה.

    השימוש במי מעיין איננו מקרי. המעיין מייצג את המים הנובעים מן האדמה – מלמטה, אל מול הגשם הניתך מהשמיים - מלמעלה. ניסוך מי המעיין מבטא את הכמיהה לחיבור המים העליונים והתחתונים, חיבור המתרחש כאשר הגשם יורד. 

     

  • תחנה 4

    נחל שורק

    כפי שפתחנו, סוכות מתאפיין, בנוסף לכמיהה למים, גם בתפילה ובציפייה לימים טובים יותר, חיבור מעניין של שני הנושאים קשור בנחל הגדול בו אנו נמצאים.

    שני נחלים גדולים מנקזים את העיר ירושלים: נחל קדרון הזורם מזרחה אל ים המלח, ונחל שורק הזורם מערבה אל הים התיכון. לצערנו, בשני הנחלים הללו אין עתה מים טובים לשתיה; בשניהם זורם הביוב של ירושלים.  כך הוא המצב עתה, ואנו, אמנם,  מקווים כי לא לאורך זמן.

    בחג הסוכות קוראים בבתי הכנסת את נבואת זכריה, נבואה העוסקת באחרית הימים - הציפייה להם בולטת ומאפיינת את החג בכלל - וכך הוא מנבא:

    י"ד ח: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ‍ִם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן, בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה:

     

    יום הגאולה מאופיין בשפע של מים. התפילה לישועה והתפילה למים הן, במידה מסוימת, היינו הך.  אמנם שפע המים לא יתפרץ וינבע בכלליות סתם כך, יש לו מיקום מדויק. הנביא מתאר את הזרימה לים המלח (הוא הים הקדמוני, שכן קדם בלשון המקרא - מזרח) וכן לים האחרון, הוא הים התיכון. ובהתאמה, הזרימה תתרחש בשני נחלים אלה: קדרון ושורק.  אפשר לעצום עיניים ולדמיין את שפעת המים החיים הזורמים בנחל ומרווים את החיים לצידו, ממש כאן לידינו.

    אם כן, עולה מכאן תובנה מעניינת: הנה, לפי הנבואה, חזון אחרית הימים מקבל גם מובן אקולוגי. מים חיים במקום ביוב. וכמו שאומרים אצלנו: אינשאללה.

     

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

אפשרויות הדפסה