חיפוש מסלולים

מה בסביבה

אזור גוש עציון שבו אנו נמצאים שוכן על גבי הרי יהודה בין חברון לירושלים. שיא גובהם של הרי יהודה נמצא מעט דרומית לנו באזור חלחול- למעלה מ-1000 מטר מעל פני הים. גובה ההרים בצירוף האדמה משובחת גורם לאזור להיות מיקום משובח לחקלאות הר. במהלך המסלול נבחין בעיקר בגידול הגפנים על זניהם השונים. הנחל שבו נלך עובר מערבית לישוב אפרת, הישוב הגדול ביותר בגוש עציון, אשר בו מתגור... קרא עוד

סיורים בירושלים - נחל הפירים

טיול בירושלים בסוכות

מה בסביבה

אזור גוש עציון שבו אנו נמצאים שוכן על גבי הרי יהודה בין חברון לירושלים. שיא גובהם של הרי יהודה נמצא מעט דרומית לנו באזור חלחול- למעלה מ-1000 מטר מעל פני הים. גובה ההרים בצירוף האדמה משובחת גורם לאזור להיות מיקום משובח לחקלאות הר. במהלך המסלול נבחין בעיקר בגידול הגפנים על זניהם השונים. הנחל שבו נלך עובר מערבית לישוב אפרת, הישוב הגדול ביותר בגוש עציון, אשר בו מתגור... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • יש ברזיות
  • מסלול רטוב
  • אפשרי בכל השנה (לאחר הגשמים המסלול בוצי). מומלץ להצטייד בנשק באתר של אמת הביאר יש אפשרות להכנס למים וללכת בתוך האמה (בתשלום). מומלץ להביא בגדים לכניסה למים, פנס ובגדים להחלפה. טיול בירושלים סיורים בירושלים

סימני דרך

  • תחנה 1 חג הסוכות, רגע לפני המסלול
  • תחנה 2 הבחירה בירושלים, תצפית
  • תחנה 3 מצוקת המים של ירושלים, עץ התות
  • תחנה 4 ניסוך היין וניסוך המים, כרמים
  • תחנה 5 מפעל אמות המים לירושלים
    •  
    • משך המסלול
    • 6 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 5 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    • סוכות
    •  
    • מפה
    • 9
    •  
    • עונות
    • סתיו
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • ירושלים

מאפיינים

  • יש ברזיות
  • מסלול רטוב
  • אפשרי בכל השנה (לאחר הגשמים המסלול בוצי). מומלץ להצטייד בנשק באתר של אמת הביאר יש אפשרות להכנס למים וללכת בתוך האמה (בתשלום). מומלץ להביא בגדים לכניסה למים, פנס ובגדים להחלפה. טיול בירושלים סיורים בירושלים

הדרך אל הטבע

נצא מירושלים דרך צומת המנהרות (גילה) לכיוון גוש עציון, נדרים על כביש 60. לאחר שתי מנהרות, מחסום, צומת מרומזרת בה נמשיך ישר, נגיע לאחר נסיעה קצרה לשלט המפנה ל"אפרתה (צפון)". נפנה, נמשיך ישר בכיכר ולאחר נסיעה של כ-5 דקות נגיע למחסום. מיד לאחריו נפנה שמאלה ל"גבעת הדגן", נמשיך מעט עם שביל העפר שנוסע ישר (לא נפנה ימינה לקראוונים) עד לסככה לבנה הסמוכה לשער הכניסה לשכונה. שם נחנה את הרכבים ונתחיל את המסלול. להשארת רכב נוסף בסוף המסלול - בצומת בה פנינו שמאלה לאפרת נמשיך ישר, אחרי נווה דניאל ואלעזר נפנה ימינה בפניה המשולטת ל"אמת הביאר". נשאיר את הרכב בחניה ונצא לטיול בירושלים.

סימני דרך

  • תחנה 1 חג הסוכות, רגע לפני המסלול
  • תחנה 2 הבחירה בירושלים, תצפית
  • תחנה 3 מצוקת המים של ירושלים, עץ התות
  • תחנה 4 ניסוך היין וניסוך המים, כרמים
  • תחנה 5 מפעל אמות המים לירושלים
  • תחנה 1

    חג הסוכות, רגע לפני המסלול

    אחת התחושות העיקריות שאנו חשים בחג הסוכות ולקראתו היא תחושת החיבור שלנו לטבע. לקראת החג אנחנו קונים את ארבעת המינים: הרחובות מוצפים בריחות של הדסים ואתרוגים, המון ירוק בעיניים. את הסוכה נסכך דווקא בדבר שגידולו מן הארץ - בצומח. 

    שם נוסף של חג הסוכות הוא חג האסיף-  "...וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כ"ג:ט"ז). השם מצביע על  סוף תקופת האיסוף של התבואה בקיץ, הוא מציין את סיומו של המחזור החקלאי. התחושה הטבעית כשנגמרת שנה של עמל והיבול נאסף היא של שמחה והודיה, לכן אחת המצוות המרכזיות בחג הסוכות היא מצוות השמחה- "ושמחת בחגך". אך השמחה איננה שלמה, שהרי חג הסוכות נמצא בדיוק בתפר השנתי: הוא מסיים מחזור חקלאי אחד, אבל הוא גם התחלת מחזור חדש, תפר בין סיום להתחדשות. לקראת העיבוד והזריעה החדשים מתעוררות דאגותיו של האיכר- כיצד תיראה השנה הקרובה- גשומה או שחונה? האיכר מתפלל על הגשם שיבוא בשנה הקרובה. על פי המסורת היהודית בחג הסוכות נקבע גורל השנה מבחינת הגשמים- "ובחג (הסוכות) נידונים על המים (הגשמים)" (משנה ראש השנה פרק א משנה ב).

    היום, רובנו איננו חקלאים, אין אנו מסיימים מחזור חקלאי אחד ומתחילים חדש, אבל אנו יכולים להתבונן על החג כסיומו של מחזור אישי. חלפה לה שנה אותה סיימנו וסיכמנו בראש השנה וביום הכיפורים, ועכשיו אנחנו עדיין בתפר בין שנה קודמת באה. משהו מן המסורת הקדומה של חג הסוכות נוכל לקחת אלינו- את השמחה ביבול של השנה שחלפה, גם אם איננו יבול חקלאי, ואת התפילה לעתיד, שתבוא שנה מלאת ברכה, ושגשמים רבים יצמיחו בנו יבולים חדשים.   

     

     

  • תחנה 2

    הבחירה בירושלים, תצפית

     

    נעלה לראש גבעת הדגן (לכיוון האנטנה) לתצפית.

    מהנקודה הגבוהה ביותר, מעט צפונה מן האנטנה, נפרשת לפנינו תצפית ממנה נראה במזרח את התל המקראי עיטם ואת הכפר ארטס עם המנזר המרשים שבדרומו. כשנפנה את מבטנו צפונה נראה את קצה  הבריכה התחתונה משלוש בריכות שלמה, מעליהן את הכפר אלחד'ר בפאתי בית לחם. באופק מעל הכפר נראה את הר גילה.

    בבית לחם נולד אדם חשוב מאוד - דוד המלך. משפחתו גרה בבית לחם מאז ימות בועז וסיפור מגילת רות שהתרחש שם, ובפיוט "לכה דודי" מתוך קבלת שבת אנו שרים - "על יד בן ישי בית הלחמי". הנביא שמואל ירד לשם על מנת להמליך את דוד על ישראל - "ויעש שמואל את אשר דיבר ה' ויבוא בית לחם..." (שמואל א', פרק ט"ז:ד). כל זה התרחש על הגבעות אשר מולנו.

    המשך הסיפור ידוע: שמואל ימליך את דוד, דוד יהרוג את גולית, יברח מפני שאול, יומלך על יהודה ולבסוף- ימלוך על ישראל. עם מעבר המלכות דוד מעתיק את מושבו מחברון לירושלים. דוד מבין שעל מנת למלוך על כל שבטי ישראל צריך מקום ניטרלי, לאו דוקא בתוך נחלת יהודה (מבלי להיכנס לסוגיית בחירתו הרוחנית של הקב"ה בירושלים). ארבעה פרמטרים נדרשים למיקום ישוב או עיר בעת העתיקה - הגנה, קירבה לדרך ראשית, עורף חקלאי ומים. הבחירה בירושלים כבירה אינה פשוטה בהתייחס לפרמטרים אלה.

    בסיורנו נתמקד בשאלת המים בירושלים. בירושלים מפכים שני מעיינות בינוניים – מעיין הגיחון ועין רוגל. למילוי הצרכים של כפר יבוסי הם אמנם מספיקים, אבל לא לעיר בירה של הממלכה המאוחדת. ירושלים תסבול מחוסר במים בהמשך עם התרחבותה, המים לא יספיקו, ובעיית המים בירושלים תהפוך לבעייה העירונית הראשונה בחשיבותה.

    דווקא בעומדנו בגוש עציון המשופע במים ומעיינות, צופים אל ירושלים החסרה, עולות השאלות במלוא עוצמתן - מדוע עיר הבירה שלנו חסרה במים? האם יש כאן יסוד אימננטי במהות העיר? מהי המשמעות הנגזרת מכך?

    נרד מן התצפית לכיוון השער של גבעת הדגן. היום נטייל לאורך הפיתרון העתיק של בעיית המים בירושלים.

     

  • תחנה 3

    מצוקת המים של ירושלים, עץ התות

     

    לאחר התצפית נחזור אל חניית הרכבים הצמודה לשער הכניסה לגבעת הדגן. מאחורי החניה נבחין בשביל מסומן בשחור ונרד לאורכו  אל הוואדי. נחלוף על פני פיר (בור). לאחר ירידה של כ-10 דקות נגיע לעץ תות שלידו חצובה אמת המים –אמת הביאר.

    נעצור בצל העץ ונתבונן באמה החצובה, זו שלארכה נצעד בהמשך הדרך. האמה היא חלק ממפעל הנדסי ענק הכולל מנהרות, גשרים ואמות לאורך עשרות קילומטרים, מפעל שבו הובלו המים ממעיינות גוש עציון לבריכות שלמה ומשם לירושלים. – מדוע? מה קרה בירושלים שחייב את הקמת המפעל העצום הזה? 

    בימי הבית הראשון הסתפקה אוכלוסיית העיר בשני המעיינות הקיימים בירושלים, אולם בימי בית שני העיר גדלה. הפתרון המיידי היה חפירת בורות מים גדולים לאגירת מי הגשם. אגירת מי הגשם נשארה כמעט עד ימינו הדרך החשובה לאיסוף מים בירושלים. המטייל היום בשכונות הישנות כמו נחלת שבעה ונחלאות יראה בדרכו בורות מים גדולים הנמצאים בכל שכונה.

    מלבד תושבי ירושלים הגיעו אל העיר בשלושת הרגלים מאות אלפי עולי רגל אשר הכפילו את אוכלוסיית העיר במאות אחוזים. מצוקת המים בירושלים הפכה קשה משנה לשנה והעמידה את עולי הרגל בסכנת התייבשות חמורה. הסכנה גדלה, כמובן, בשנות בצורת כשהמעיינות התדלדלו, ופתרון הבורות כבר הפסיק להיות רלוונטי. סיפור מעניין הממחיש את המצוקה מספרת מסכת תענית (דף י"ט עמוד ב'): התלמוד מספר, שכשהגיע הרגל, ולא היה לישראל שבירושלים מים לשתות, הלך נקדימון בן גוריון, מעשירי ירושלים ופרנסיה, לאדון נוכרי וקנה ממנו 12 בורות מים כדי שיהיו לכל עולי הרגל מים לשתותם. 

    במאמר מוסגר, בעיית המים בירושלים הטרידה גם בתקופות מאוחרות הרבה יותר. בזמן מלחמת העצמאות היתה בירושלים מצוקה גדולה של מים עקב המצור הערבי. מידי יום שידר "קול ירושלים" הנחיות לחסכון במים, הקריין קרא את ההוראות- "השתמש יום יום באותם המים לבישול, לכביסה, לשטיפת הרצפות ולהדחת בית הכיסא...". 

    בעיית המים החריפה וחייבה מציאת פיתרון של הבאת מים לירושלים. בימים של טרום-צינורות זרמו המים באמות מים. הזרימה באמות  מחייבת מקור מים עשיר במעיינות וגבוה יותר. לפיכך הגיעו מהנדסי המים הקדומים לכאן, לגוש עציון. מלכי בית חשמונאי ואח"כ הורדוס בנו מפעל שלם של אמות מים לירושלים, עליו נפרט בהמשך.

     

    כאמור, ירושלים כעיר בירה וכמקום המקדש היתה חייבת לדאוג לעולי הרגל. הניסיון לפתור את מצוקת המים ע"י בורות מדגיש את התלות של ירושלים במקורות חיצוניים. במובן זה ירושלים מייצגת את ארץ ישראל כולה התלויה במי הגשם, תלות המחייבת את נשיאת העיניים לשמיים. העומד בירושלים של מטה חייב לשאת עיניו למעלה, בתפילה.

    במעמד חנוכת הבית שלמה המלך הדגיש את הקשר בין בית המקדש וירושלים לבין ירידת הגשמים:

    בהעצר השמיים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה.. ואתה תשמע השמיים.. ונתת מטר על ארצך אשר נתת לעמך לנחלה"  (מלכים ח')   יתכן, שעל מנת להוות מקום ראוי לתפילה לגשם ראוי הוא, שירושלים תרגיש בעצמה את המחסור והתלות, ומתוך כך תעלה התפילה לשמיים.

    נמשיך בשביל השחור לאורך האמה כרבע שעה אל תחתית הוואדי – נחל הפירים, נעבור במנהרה מתחת לכביש (כביש פנימי של אפרת), נמשיך עם השביל השחור עוד כ-200 מטרים עד לפניה שמאלה המסומנת בסימון שקוף. נפנה לשם התבוננות בפיר אחד לדוגמא.

    אמת המים היתה תת קרקעית בחלקה. כדי להקל על חפירת האמה הארוכה נחפרו פירים (בורות) שירדו אל האמה במרחק 30 מ' זה מזה: 2 פירים נחפרו, ואז חצבו ביניהם, פיר נוסף נחפר, וחצבו עד אליו וכה הלאה. מכאן שמו של הנחל – נחל הפירים. הפירים שימשו גם לאוורור ובעזרתם היה קל יותר לתחזק את האמה.  

     

  • תחנה 4

    ניסוך היין וניסוך המים, כרמים

     

    נחזור אל הסימון השחור, כעבור מרחק קצר הוא מתעקל שמאלה והופך לשביל ג'יפים. נמשיך ליהנות מדרכנו כשמשמאלנו משתרעים כרמי הגפנים.

    נעצור בצל אחד הגפנים וצביע על קשר נוסף בין חג הסוכות לבין המקום בו אנחנו מטיילים.

    בזמן בית המקדש, עם חלק מהקורבנות הובאו גם נסכים, שהם קורבנות שלא מן החי. הנסכים מורכבים משני חלקים: "ניסוך היין"- בו שפכו יין לתוך ספלים שהותקנו על גג המזבח, ודרכם היין ירד אל הנקבים שהיו במזבח. ו"מנחת נסכים" - סולת עם שמן המוקטרת ונשרפת על גבי המזבח.

    אולם ברגל אחד בשנה, בחג הסוכות, בנוסף לניסוך היין היה ניסוך מיוחד - "ניסוך המים". בכל יום מימות החג היו הכהנים יורדים אל בריכת השילוח, שואבים מים לצלוחיות של זהב בשמחה גדולה ובשירה. את המים היו מנסכים על המזבח כמו את היין.  מנהג מיוחד מאד שנלווה לניסוך המים הוא "שמחת בית השואבה" לכבוד שאיבת המים, שמחה  שעליה נאמר- "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" (מסכת סוכה).

    השילוב של נסכי מים וניסוך יין מחייב התבוננות על ההבדל בין מים ויין. יין מסמל משהו תוסס וסוער. היין יכול לגרום לליצנות ולהוללות העלולים להיות הרסניים, ומצד שני הוא יכול להביא למקום עמוק מאוד של שמחה ושל פתיחות הלב. יין מבטא את היכולת האנושית להפקת מוצרים מורכבים מן הטבע. סוד תהליך התסיסה והפקת היין מן הענבים היה מן הסודות הקדומים שנתגלו לאנושות. בניגוד  ליין, המים מסמלים מקום יציב, רגוע, צורך בסיסי בחיינו, ויותר מכך - את נוזל החיים של הטבע עצמו היורד משמיים ללא התערבות אנושית.

    חג הסוכות העומד בפתח השנה החדשה הוא הזמן לחזור אל תשתית הקיום, אל מה שמחייה אותנו ואת תבואתנו ללא פיתוח ומורכבות, זמן לחשוב מהמקום היציב והרגוע שלנו, ממקום שלא מעורבות בתוכו סערות היומיום. היום, באין  מקדש, לא נותר לנו אלא לחוות את חוויית החג במקדש מן המקום בו אנו נמצאים עתה: מכאן זרמו המים לירושלים, ואולי מכאן גם נקטפו הענבים לניסוך היין... 

     

  • תחנה 5

    מפעל אמות המים לירושלים

     

    נמשיך בשביל לאורך הכרמים ולאחר הליכה של כ-2 ק"מ נגיע לאתר המוסדר של אמת הביאר. שם נוכל לנוח ולהיכנס למים (ההליכה באמה במים עד גובה המותניים בתשלום). נחצה את האתר, נצעד על השביל השחור כ-2 דקות ונגיע לחניית הרכבים.

    בשנת 1969 הוביל יהושע כהן, ממקימי בית ספר שדה כפר עציון, ביחד עם הארכיאולוג עמיחי מזאר את החקר של אמות המים לירושלים.

    הגילויים מדהימים: למפעל שתי מערכות - המערכת הראשונה שהובילה מים ממעיינות בגוש עציון ובהר חברון אל בריכות שלמה, והמערכת השניה - מבריכות שלמה לירושלים. בריכות שלמה שימשו מאגר מים ונקודת ויסות ושליטה על המפעל.

    המערכת הראשונה כוללת שתי אמות- אמת הביאר שלאורכה הלכנו היום שאורכה 4.7 ק"מ, והיא מתחילה כאן בנביעה של עין ביאר(ביאר-בור,באר בערבית) ואמת הערוב המובילה מים מהכפר אל ערוב.

    המערכת השניה היוצאת מבריכות שלמה כוללת 3 אמות: האחת להרודיון (ארמונו של הורדוס, ליד תקוע של ימינו) ושתי אמות לירושלים - האמה העליונה- לעיר העליונה (הרובע היהודי של ימינו) והאמה התחתונה- לבית המקדש.

    האמה התחתונה שהיא הקדומה יותר נבנתה, כנראה, כבר בימי החשמונאים, והיא הובילה מים מעין עיטם (ליד בריכות שלמה) לעיר התחתונה בירושלים. על אמה זו אנחנו קוראים במקורותינו- "אמת המים היתה הולכת לו (לבית המקדש) מעין עיטם"(מסכת מידות א' ט'), אזכור מרגש נוסף במסכת יומא לא- "במי אמת המים מעין עיטם היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים".

    האמה העליונה הינה הקטע העיקרי של מפעל המים, ואורכה כ-40 ק"מ, השיפוע שלה מתון מאד- פחות מ-1מ' לק"מ. הורדוס היה אחראי לבניית רובו של מפעל המים – הוא בנה את בריכות שלמה, את האמה לעיר העליונה, את האמה להרודיון ואת אמת הביאר. יוסף בן מתתיהו מספר שהשלב האחרון במפעל, אמת הערוב, נבנה ע"י הנציב הרומי פונטיוס פילטוס כ-50 שנה לאחר מות הורדוס.

    .

    מצוקת המים והניסיונות לפותרה פתרונות ממקורות חיצוניים נמשכו עד השנים האחרונות. בתקופת המנדט הבריטי נבנה בית משאבות גדול בעין פרת שבואדי קלט לצרכי המים של העיר. באותה תקופה הונחה בעיר לראשונה מערכת מודרנית המבוססת על משאבות ומערכת צינורות מסועפת, שסיפקה מים זורמים ישירות לשכונות המגורים, ובהמשך גם לבתיהם הפרטיים של תושבי העיר. קטיעת אספקת המים לעיר בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה פגיעה העיר מן הבחינה הזו, גם בעת המודרנית.

    לאחר קום המדינה שולבה ירושלים במערכת אספקת המים הכלל ארצית. חברת "מקורות" אחראית היום לאספקת המים בין היתר לירושלים. "מקורות" שואבת מי תהום בשפלה ומובילה אותם בתוואי קרוב לתוואי הצינור הבריטי מראש העין לירושלים, באמצעות ארבעה צינורות. כמו כן במים המסופקים לירושלים נכללים מי המוביל הארצי, אשר מקורם בכנרת.

    חוסר המים בירושלים והתלות באספקה מבחוץ קשורים אולי לנקודה מהותית בירושלים- ירושלים מהווה מרכז, מרכז רוחני, מרכז שממנו יוצאת תורה, ממנו עובר תוכן רוחני אל רחבי הארץ. המים החיים מסמלים את התוכן הזה, את דבר האל המרווה את הצמאון הרוחני. על פי דימוי זה אמורה ירושלים להוות מקור מים לכל יושביה, ולא להיפך. והנה הקריאה בהפטרה של חג הסוכות מספרת על מציאות עתידית בדיוק כזו. הנביא זכריה מתאר מעיין ונחל מיוחדים היוצאים לכל רחבי הארץ הישר מירושלים:

    וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלַם חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף יִהְיֶה (זכריה י"ד).

    דווקא ירושלים היבשה, שמאמצים כבירים הושקעו להעלות אליה מים ממפעלי המים של הגיחון דרך אמות המים ההרודיאניות ועד לקו השאיבה ממקורות הירקון, דווקא ממנה ינבע נחל איתן גדול אשר יגיע עד לים.

    יתכן וזו התשובה לשאלותינו: באחרית הימים, במצב הרוחני המתוקן, אכן יצא מעיין ענק מירושלים וישקה את סביבותיו. כל עוד אנחנו במצב בלתי-שלם, מצב שבו ישנו פער מהותי בין הגשמי לרוחני, בין ירושלים של מטה ושל מעלה, שורר המצב ההפוך, וירושלים זקוקה למים מבחוץ.

     

    מכאן, נוכל להיכנס לאמה, זהירות- המים קפואים! אחרי שנצא ונתייבש נוכל להמשיך בשביל היוצא מהאתר ומתעקל ימינה לתוך המנהרה שמאחוריה נמצאת החנייה. נחזור אל הרכב עם תפילה מיוחדת לסוכות, תפילה על המים של ירושלים.

     

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

אפשרויות הדפסה