חיפוש מסלולים

מה בסביבה

אילת העיר הדרומית של ישראל הפכה להיות עיר הנופש המרכזית בארץ. העיר מציעה אקלים נוח בחורף וקיץ חם אך יבש. שפע בתי מלון, אטרקציות וכדו', וכמובן גם ההרים הנפלאים. הכול פה - מהרים בגובה 800-900 מטר ועד גובה הים (0), ממדבר יפיפה ומיוחד(המקום היחיד בארץ שיש בו הרי גרניט) ועד הים העשיר והרב גוני.

 

טיול בדרום - הר צפחות

עד הקצה

מה בסביבה

אילת העיר הדרומית של ישראל הפכה להיות עיר הנופש המרכזית בארץ. העיר מציעה אקלים נוח בחורף וקיץ חם אך יבש. שפע בתי מלון, אטרקציות וכדו', וכמובן גם ההרים הנפלאים. הכול פה - מהרים בגובה 800-900 מטר ועד גובה הים (0), ממדבר יפיפה ומיוחד(המקום היחיד בארץ שיש בו הרי גרניט) ועד הים העשיר והרב גוני.

 

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • טיול בדרום, אילת, רכס הרים, מסלול ירוק

סימני דרך

  • תחנה 1 חניון לילה- התחלה
  • תחנה 2 פיצול ערוצים שני - 'תחילת הסוף'- או אילת - הקצה
  • תחנה 3 המפגש עם שביל ישראל - 'סוף ההתחלה' או עציון גבר
  • תחנה 4 הר צפחות 'סוף הסוף- שהוא גם התחלה'
  • תחנה 5 חוף אלמוג - סיכום
    •  
    • משך המסלול
    • 3 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 0 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    •  
    • מפה
    • 20
    •  
    • עונות
    • חורף / אביב / סתיו
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • הרי אילת - הערבה

מאפיינים

  • טיול בדרום, אילת, רכס הרים, מסלול ירוק

הדרך אל הטבע

נצא מאילת דרומה לכיוון מעבר טאבה.

נעבור את הנמל ואת ריף הדולפינים שנמצאים משמאלנו. אחרי כ-5 דקות נסיעה נגיע לחוף נמל הנפט. כאן נבחין בפניה ימינה עם שילוט לכיוון חוות הגמלים ובית ווליאמס, נפנה ימינה בדרך המסומנת באדום, נעבור ליד חוות הגמלים, נמשיך ישר עוד כ- 300 מטרים ואז נבחין בשלט צנוע 'חניון לילה' ובשלט נוסף 'נחל צפחות' המכוון מהחנייה שמאלה בשביל המסומן בירוק. כאן מתחיל סיורנו.
המסלול אינו מעגלי. למעוניינים להשאיר רכב בסוף המסלול – יש לחזור לכביש 90 לנמל הנפט ולהמשיך ימינה/דרומה. כך מגיעים למתחם המלונות הדרומיים ועוברים אותו. מיד לאחריו יש חנייה בה ממוקם אוהל בדואי. שם ניתן להשאיר את הרכב (אין כל חשש להשאיר את הרכב).

סימני דרך

  • תחנה 1 חניון לילה- התחלה
  • תחנה 2 פיצול ערוצים שני - 'תחילת הסוף'- או אילת - הקצה
  • תחנה 3 המפגש עם שביל ישראל - 'סוף ההתחלה' או עציון גבר
  • תחנה 4 הר צפחות 'סוף הסוף- שהוא גם התחלה'
  • תחנה 5 חוף אלמוג - סיכום
  • תחנה 1

    חניון לילה- התחלה

    נצא מן המכונית ונתחיל ללכת בנחל צפחות - 'בין השיטין', בינות לעצי השיטה היבשים.

    מדבר אילת הוא 'מדבר קיצוני'. אין הוא דומה למדבר יהודה ואף לא לחלקה הגדול של ארץ הנגב. השוני הגדול מתבטא בכמות המשקעים: מדבר אילת "זוכה" לכמויות גשם מועטות ביותר והוא אחד המדבריות היבשים בעולם.

    לדוגמה: בשנים 2009-2000 לא היו באילת חורפים עם יותר מ-15 מ"מ גשם!  וביניהם אף חורפים עם 2-1 מ"מ גשם. היובש הזה גרם לתמותה רצינית של חלק לא מבוטל של הצמחייה האילתית, בתוכה גם השיטים שביניהן אנו הולכים...


    אנו מהלכים בנחל צפחות בדרך להר צפחות. משמעות המילה 'צפחות' - ריבוי של צפחה. סלע ה'צִפחה', שיסט בלעז, הינו סלע שעוצב במעמקי האדמה ע"י התכה בחום ולחץ. הסלעים בסביבתנו שייכים לעידן הקדום ביותר בעולם הפרה-קמבריום, והם הסלעים הקדומים ביותר בארץ. אזור אילת הוא המקום היחיד בארץ בו אפשר לראותם. יתרה מכך- זהו האזור הצפוני ביותר בו הם חשופים מאילת בצפון ועד מדבר סיני חצי האי ערב ואפריקה בדרום.

  • תחנה 2

    פיצול ערוצים שני - 'תחילת הסוף'- או אילת - הקצה

    אילת, מילה מיוחדת. אילת, הרגשה שונה. מה אתם מרגישים כאשר אתם הוגים את השם? כאשר אתם חושבים על המקום?

    לרוב האסוציאציות הינן נופש, ריחוק, ניתוק, ארץ אחרת, אולי באופן חד יותר - חופש, הפקרות ואולי אף 'עיר חטאים'.

    ואכן אילת רחוקה מאוד בכל המובנים מארץ ישראל הטובה והישנה. רחוקה מהתיישבות, רחוקה מציונות, רחוקה אף מחזון. אילת נמצאת בתוך בועה משל עצמה, רחוקה מכל מקום. בתחנה הקודמת דובר על  'מדבר קיצוני', נמשיך עם ההגדרה הזו גם כאן ונשתמש במילה 'קצה'. קצה הארץ, סוף הארץ, גבול הארץ, ריחוק מהארץ.

     

    בסיור שלנו נגיע עד הסוף, נראה את גבול המדינה ואת קצה המדינה. זאת כמובן בהיבט הפיסי של הנקודה הדרומית ביותר ושל הגבול עם מצרים, אך גם בהיבטים אחרים שונים.

     

    המבט ההיסטורי מגלה לנו את עובדת היותה של אילת רחוקה- גם מארץ התנ"ך.  

    'וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה' (מלכים א, פרק ה', פסוק 5). אם לפי תפיסתנו באר שבע נמצאת בדרום, אזי ניתן לומר שנהריה יותר קרובה לבאר שבע מאשר אילת לבאר שבע. מצפון לבאר שבע חיה ונושמת ארץ התנ"ך. בפסוק שקראנו ובמקורות רבים נוספים עולה בברור כי באר שבע הינה הגבול הדרומי של ממלכת יהודה, ומה שקורה מדרומה לה הוא מחוץ לתחום; אילת היא ממש מעבר להררי החושך.   

    אך באופן מפתיע עולים בתנ"ך פסוקים מיוחדים ומפתיעים:

    'וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כז וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כח וַיָּבֹאוּ אופִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה'(מלכים א, פרק ט', פסוקים כ"ו-כ"ח).

    שלמה הגיע לקצה; הוא בנה באילת, או כפי שנקראת כאן 'אלות', נמל-ים סיפק לממלכתו אוצרות טבע רבים כמו זהב ועוד. כאן הקצה גם בהיבט הזה. אילת היא קצה ממלכה. עיר גבול. במרחק של עשרות קילומטרים דרומית לבאר שבע נמצאת עיר יהודית חיה נושמת פועלת ומתפקדת, וזיהויה  ברור- 'על שפת ים סוף בארץ אדום'.

    מסתבר שתחושותינו הטבעיות על אילת בתור סוף וקצה "יושבות" על משהו קדום יותר עתיק יותר. אין התחושה הטבעית הרואה את אילת בתור "סוף העולם" מתחילה מהגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל שהם גבולות חדשים בני כ-100 שנה, אלא כך הייתה ממלכת ישראל הראשונה, ממלכת ישראל של דוד ושלמה (וגם אחריהם) מדן ועד אילת! 

  • תחנה 3

    המפגש עם שביל ישראל - 'סוף ההתחלה' או עציון גבר

    הלכנו כברת דרך קצרה מהעצירה הקודמת. בדרך ליוו אותנו סלעי הצפחות ואף תופעה מיוחדת נוספת: סלעים אדומים היוצרים מעין פסים מאורכים בתוך המסלע שסביבנו, אלו הם 'דייקים'.

    אנו עוצרים במקום המפגש עם שביל ישראל. כאן נמצאת אחת מנקודות הצל היחידות במסלול, כאן אף מתחילה העלייה להר, כך שאין ברירה אלא לעצור...

    בתחנה קודמת ראינו את אילת כנקודת קצה, כנקודת סוף. אך נקודת המבט שלנו היא של תושבי מדינת ישראל הגרים הרחק, מצפון לאילת – לגבינו אילת היא הקצה הדרומי. אך הבא מהדרום איך מסתכל על אילת?

    דוגמא מעניינת למגיעים לאילת מהדרום מספקת נדידת הציפורים. הציפורים הנודדות יוצאות מאפריקה לאירופה וחזרה. בדרכם מאפריקה בסוף החורף הן חוצות את המדבריות הגדולים של אפריקה וערב כדוגמת מדבר סהרה. לאחר חציית המדבריות המפרכת נעצרות הציפורים עצירה ראשונה באזור אילת על מנת לאכול, לצבור שומן ולהמשיך במסע. מכאן הדרך תהיה כבר קלה יותר., רוב המדבר מאחוריהן, ואכן במובן הזה אילת היא -"סוף ההתחלה".

     

    נדבך נוסף בהבנה הזו נמצא בפסוקים שהבאנו לעיל על אניותיו של שלמה. שם מסופר על מקום נוסף, סמוך לאילת: 'בעציון גבר אשר את אילות' מה היא עציון גבר הסמוכה לאילת? האם אנו מכירים אותה ממקורות ומאירועים נוספים?


    השם 'עציון גבר' שולח אותנו הרחק לימים שבהם יוצא עם ישראל ממצרים אל המדבר. עציון גבר מוזכרת בתור אחת מתחנות המסע של עם ישראל במדבר.

     'לד וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה. לה וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר'. (במדבר, פרק לג: לד-לה).

    מה היה בעצירה זאת? האם קרה שם משהו משמעותי המייחד תחנה זו משאר התחנות?

    בתחילת ספר דברים חזר משה על האירועים המשמעותיים שעבר יחד עם עמו במדבר. בסקירתו הוא לא פסח על חטא המרגלים ועל העונש הנגזר בגינו - 40 שנות נדודים במדבר הגדול והנורא. אלו הם שנים עלומות, החומש ממעיט לעסוק בהן. המדרש מבאר שבאותן השנים היו עם ישראל ומשה 'נזופים' עקב החטא ועל כן נמנעה מהם ההתגלות האלוקית. אך כאשר הסתיימו 40 השנים, חזר ה' לדבר עם העם ומשה, וציווה אותם להפסיק את הנדודים ו'לפנות צפונה' לארץ ישראל. היכן מצטווה משה על כך?

    'א וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֵלָי; וַנָּסָב אֶת-הַר-שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים.

     ב וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי לֵאמֹר.  ג רַב-לָכֶם, סֹב אֶת-הָהָר הַזֶּה; פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה...  ז כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ--יָדַע לֶכְתְּךָ, אֶת-הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה:  זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ--לֹא חָסַרְתָּ, דָּבָר.  ח וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה, מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר;' (דברים, פרק כ': א-ח). 

    ציווי זה נאמר בעציון גבר, שם מתבשר העם על תום הנדודים ועל ההגעה הצפויה לארץ המובטחת, כלומר עציון גבר היא מקום סיום הנדידה של עם ישראל בדומה להיותה נקודת סיום נדידת הציפורים. 

    אין עציון גבר נקודת סיום המסע, אך מעתה פני העם מכוונים ישר צפונה לארץ ישראל. בעציון גבר מפסיקה ההליכה חסרת התכלית לכאורה, והתודעה מכוונת לארץ ישראל.  

    עציון גבר כמו אילת היא - נקודת קצה, סוף וגבול.  גם להולך מדרום ולא רק מצפון.


     

  • תחנה 4

    הר צפחות 'סוף הסוף- שהוא גם התחלה'

    אנו מתחילים את טיפוס להר צפחות. יש לשים לב שאנו צועדים בשביל המסומן, ולא הולכים בעקבות עינינו המושכות אותנו לאו דווקא לכיוון הנכון. בעליה ניתן לראות דמויות טבעיות המפוסלות בסלעים, אך בלי לדמיין לא נראה...

    הגענו למעלה.

    הנשימה נעתקת.

    הנוף עוצר נשימה.

    ואנו מתיישבים לעכל.


     

    ניתן לראות את המפרץ, את הרי מדיין והרי אדום, את סיני והרי אילת - או במשמעותם המודרנית: סעודיה, ירדן, מצרים וכמובן ישראל. אפשר לראות את אילת בצפון (אנו מדרום לאילת) ואת אי האלמוגים - עציון גבר - בדרום.

    כאן זה המקום לראות קצוות. עד קצות האופק. את קצה המדינה, את קצה ים סוף (אולי נקרא לו ים סוף בחולם ולא בשורוק?) את קצה הערבה ועוד...

    כאן המקום להסתכל גם על קצוות בממד אחר- הממד ההיסטורי.

    מצד אחד, ההיסטוריה היהודית של אילת היא היסטוריה של העת העתיקה. אי שם בתקופת הנדודים שלנו עברנו פה וגם בראשית ימי הממלכה הישראלית

    ומצד שני, היסטוריה של העת החדשה ביותר - מלחמת השחרור ומבצע עובדה.

    שני צדדים- שני קצוות היסטוריים.

     

    האם היה משהו שהתרחש מבחינת היסטוריה באמצע, בין התנ"ך לתש"ח? או שאולי רק קצוות יש באילת? שאלה למחשבה שאִתה נרד מההר אל הים

  • תחנה 5

    חוף אלמוג - סיכום

    בין אם מצאנו פתרון לשאלה ובין אם לא- אז הנה עוד חתיכת היסטוריה קטנה.  

     

    אמנם אין היא מראשית או אחרית ימיו של עם ישראל, אך היא אזכור מתקופה המסמלת סוף מכמה בחינות. תקופה זאת היא סוף ימי ההתיישבות היהודית בארץ וראשית ימי הגלות הארוכים עד בואנו חזרה ארצה. תקופה זאת - סוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים - מאופיינת במעבר של יהודים לבבל תוך כדי ניסיונות (שלא צלחו לבסוף) להחזיק את עיקר הישוב בארץ. אחד הבולטים בחכמי המשנה בארץ ישראל באותם ימים היה רבי מאיר ואחד הבולטים בחכמי התלמוד בארץ ישראל באותו זמן היה ריש לקיש.

    על פי התלמוד (רבי מאיר  - מגילה י"ח; ריש לקיש- סנהדרין כ"ו ע"א)רבי מאיר וריש לקיש הגיעו לעסיא (היא עציון גבר באותם ימים) לעבר את השנה. עיבור השנה כמו קידוש החודש ושמירה על הזמן היהודי היו פעולות אסורות באותם ימים של שלטון רומאי נוקשה. יתכן שעקב הסיבה הזו הם הגיעו לעסיא - המקום שמצד אחד הוא בקצה, רחוק מכל מקום, ומצד שני - עדיין חלק מארץ ישראל.

    בתלמוד מספרים לנו לא מעט על יהודי עסיא והקשר שלהם לחכמי הסנהדרין בשאלות אלו ואחרות. אף נמצא קבר של אחד מאנשי עסיא בבית שערים, ארץ קברי התנאים היוקרתית במערב הגליל. מעניין ומפליא שאזכורה של אילת, עציון גבר היהודית, לאורך הדורות הוא רק בתקופה הקשה הזאת של עם ישראל, התקופה בה נראה שהגיע הסוף, בתקופה בה מסתיימות מאות שנים של ישיבת העם בארצו ומתחילה תקופת הגלות האין סופית כמעט.

    והנה גם תקופת האמצע הזו גם היא תקופה של קצה של סוף. זוהי אילת – המפגש רב הפנים עם הקצוות אותם פגשנו בטיולנו. שגם הוא מגיע לקיצו על שפת ים סוף.

    טיול נעים!

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים חמים

אפשרויות הדפסה