ומאחורי ואיתי כל העם.
על נעם
אדם הוא יצירה מורכבת וחד-פעמית, שאיננה יכולה להיתחם בגבולות השפה.
קשה לתאר אדם במלים ולכן נצמדים לפרטים ולנתונים: תאריכים, מקומות, שמות. קשה לנו לתאר את נעם, כי נעם היה הרבה יותר ממה שנוכל לומר כאן במשפטים ספורים. מי שהכיר את נעם יודע, שזכרון חיוכו והילוכו ודבריו הם הנותנים משמעות לעובדות היבשות.
בי"ב בתמוז תשמ"ג נולד בירושלים תינוק מתוק ורגוע ונקרא כעבור שמונה ימים בשם נעם-יעקב. נעם היה בן שלישי לחיים וגילה מאירסון, ואח לשירה וליהושע. כעבור שנים מעטות נולדו לנעם שני אחים קטנים – הלל ויונתן.
נעם גדל, וכבר בשלבים מוקדמים התברר שהוא שובב גדול וגם חכם גדול. הוא למד לקרוא בגיל צעיר בת"ת של חב"ד, ולכן דילג על כיתה א‘ ונכנס היישר לכיתה ב‘ בבית הספר היסודי ‘חורב‘. שם מצד אחד הסתבך תכופות עם המורות, ומצד שני הפליא את כולם בידע נרחב ובתפיסה מהירה ועמוקה של החומר הנלמד. המורים לא ידעו מה לעשות אתו, אך הם סמכו עליו: כשהמפקח הגיע – היה לפחות ילד אחד שידע את כל התשובות.
בתחילת כיתה י‘ החל נעם ללמוד בישיבה התיכונית לחינוך תורני-סביבתי במצפה רמון, שם פרח, טייל וסיים בהצלחה רבה את לימודיו, אך חשוב מכך – גיבש לעצמו השקפת עולם ודרך חיים.
בתורה נעם מצא את עצמו והשקיע את כל כולו. דרכם של הרב קוק ותלמידיו דיברה אליו, והוא המשיך לישיבת 'איילת השחר' באילת, שם מצא בית אמיתי. נעם אהב את הפתיחות והחום של אנשי הצוות לא פחות משאהב את הגישה. הוא היה בן תורה, אבל מהסוג המיוחד לנעם: הוא נשאר מצחיק, חייכן, שובב. הוא גייס את כוחותיו ללימוד תורה, להתנדבות במסגרות חינוך שונות, לגיבוש הישיבה והחברה. נעם לא הפסיק לעבוד על מידותיו ולהתקדם. הוא ניחן בכוחות גדולים. את נפשו מילאו שאיפות גדולות. הוא התעתד להיכנס לתחום החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי והרבנות, להתמסר לעם ישראל.
לאחר שלוש וחצי שנים של לימודים בישיבה הגבוהה, התגייס נעם לחיל השריון במסגרת ההסדר. הוא יצא לקורס מט"קים, וכשהשתחרר לקח כמה חודשים פסק זמן לפני שחזר לישיבה. במהלכם שימש נעם כמורה בבית המדרש של ישיבתו התיכונית במצפה רמון. לאחר מכן הדריך נעם טיולים במדרשת 'אל ארצי' באילת. נעם אהב את ארץ ישראל בכל רמ"ח אבריו, והאמין שהטיולים הם כלי חינוכי מאין כמותו. הוא שאף לפתח שיטות הדרכה חינוכיות לטיולים. לאחר חג הפסח האחרון חזר נעם ללימודיו בישיבת 'איילת השחר'.
ביום הולדתו האחרון, כשמלאו לו 23 שנים, התארס נעם עם בחירת ליבו, שאותה הכיר ב'אל ארצי'. השניים תכננו להתחתן בי"ז באלול תשס"ו ולגור ביישוב עלי, שם בחר נעם ללמוד. אבל התוכניות נקטעו. נעם גויס למילואים בצו 8 ויצא צפונה לקחת חלק במלחמה. לאחר מספר ימי המתנה, נכנס נעם ללבנון בשיירת טנקים, כשהוא משמש כטען של המ"פ רס"ן יותם לוטן.
כעבור שעות ספורות פגע טיל בטנק. מהפגיעה נהרגו במקום נעם ויותם.
נעם הלך מאיתנו בי"ג באב תשס"ו, ונטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
יהי זכרו ברוך.