חיפוש מסלולים

מה בסביבה

טיולינו חוצה את  מדבר יהודה לרוחבו. המדבר המקומי שלנו מורכב מחמש רצועות רוחב:  1. רצועת ספר המדבר. 2. רצועת רמת המדבר. 3. רצועת במת השוליים. 4. רצועת מצוק העתקים. 5. רצועת ים המלח. לכל אחת מרצועות אלו מאפייני קרקע, צמחייה וחיים אחרים. במהלך הטיול הנ"ל אנו חוצים למעשה את חמש הרצועות – ממעלה עמוס שבספר המדבר, דרך רוג'ום א-נאקה שב... קרא עוד

טיולים במדבר יהודה - ענווה מדברית

רוג'ום א-נקה - נחל דוד

מה בסביבה

טיולינו חוצה את  מדבר יהודה לרוחבו. המדבר המקומי שלנו מורכב מחמש רצועות רוחב:  1. רצועת ספר המדבר. 2. רצועת רמת המדבר. 3. רצועת במת השוליים. 4. רצועת מצוק העתקים. 5. רצועת ים המלח. לכל אחת מרצועות אלו מאפייני קרקע, צמחייה וחיים אחרים. במהלך הטיול הנ"ל אנו חוצים למעשה את חמש הרצועות – ממעלה עמוס שבספר המדבר, דרך רוג'ום א-נאקה שב... קרא עוד

נֹעם מאירסון

מאפיינים

  • יש ברזיות
  • מסלול רטוב
  • יש בתי שימוש
  • המסלול מסתיים בשמורת עין גדי - יש להכנס ולצאת מהשמורה לפני שעת הסגירה

סימני דרך

  • תחנה 1 רוג'ום א-נאקה- שקט, מתחילים
  • תחנה 2 ראס אל חממה- אלוהי הפרטים הקטנים
  • תחנה 3  מצפה ערוגות- פליאה ויראה
  • תחנה 4 ציוויליזציה – מצפה עין גדי
  • תחנה 5 דוד – עין גדי
    •  
    • משך המסלול
    • 8 שעות
    •  
    • אורך המסלול
    • 12 קילומטר
    •  
    • לטייל בזמן
    • ראש השנה / תשובה
    •  
    • מפה
    • 8
    •  
    • עונות
    • חורף / אביב
    •  
    • דרגת קושי
    • עגלות
    •  
    • אזור בארץ
    • מדבר יהודה

מאפיינים

  • יש ברזיות
  • מסלול רטוב
  • יש בתי שימוש
  • המסלול מסתיים בשמורת עין גדי - יש להכנס ולצאת מהשמורה לפני שעת הסגירה

הדרך אל הטבע

ניתן להגיע למקום דרך גוש-עציון או ירושלים. היעד הוא הישוב מעלה עמוס אשר במזרח גוש עציון. בצומת הכניסה לישוב ממשיכים ישר בכביש המפותל העובר בסמוך להתיישבויות בדואיות. 10 ק"מ לאחר מעלה עמוס נבחין בשרידים של בסיס תקוע- מחנה צה"ל נטוש. נמשיך בכיוון הנסיעה. כ-200 מטר אחרי הבסיס  נפנה ימינה לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. השביל עביר לכל רכב.  נסיעה של כ- 10 דקות על השביל האדום תוביל אותנו למבנה גדול ובודד – "רוג'ום א-נאקה" – נקודת תחילת המסלול.  למעוניינים להשאיר רכב בסיום המסלול -  ניתן להשאיר בחניון שמורת עין גדי .

 

סימני דרך

  • תחנה 1 רוג'ום א-נאקה- שקט, מתחילים
  • תחנה 2 ראס אל חממה- אלוהי הפרטים הקטנים
  • תחנה 3  מצפה ערוגות- פליאה ויראה
  • תחנה 4 ציוויליזציה – מצפה עין גדי
  • תחנה 5 דוד – עין גדי
  • תחנה 1

    רוג'ום א-נאקה- שקט, מתחילים

     

    יש משהו מדהים ברגע הזה שבו דלת הרכב נפתחת, הרגל יורדת וחשה את נגיעות החצץ הנדחק תחתיה, הדלת נסגרת בטריקה ופתאום – שקט.

    זהו  שקט אמיתי. חוש השמיעה שלנו שרגיל לעוצמות הגבוהות של חיי העיר זקוק להתאוששות בטרם יקבל בחזרה את הרגישות הנחוצה לשמיעת אלפי הפרטים המתקיימים כל העת מעבר לסף שמיעתנו, ודווקא במדבר יש להם סיכוי להשמע על ידינו. מעניין לבדוק את , האם קיים קשר בין רגישות החושים לבין מצבנו שלנו – רגישים או אדישים? האם העוצמות הגבוהות של החיים המודרניים והתרבות המערבית יצרו אדישות מסוימת? האם אנו נעשים רגישים ככל שעובר הזמן בתוך השקט הזה?

    רוג'ום א-נאקה היא משטרה ירדנית עזובה. עד לשנת 67' אזור זה היה תחת שליטתה של הממלכה הירדנית, משטרה זו היא חלק מקו משטרות שפרסה המלכות האשמית לאורך הגבול. המשטרה הוקמה ע"י הלגיון הירדני, אך רוב השוטרים היו פלסטינאים מקומיים אשר שרתו תחת פיקודו של הלגיון. מדוע הוקמה משטרת המדבר?  כאן קיימות מספר דעות.  האחת היא כי מטרת המשטרה הייתה לפקח על שבט הראשיידה הבדואי שבאזור, דעה שנייה היא כי משטרה זו הוקמה כנגד צה"ל ומטרתה הייתה למנוע חדירות לשטח ירדן. דעה נוספת היא שמשטרה זו הוקמה דווקא כנגד חוליות ירדניות שהסתננו אל תוך תחומי מדינת ישראל. הסתננויות אלו הובילו לפעולות תגמול צה"ליות שפגעו קשות בממלכה הירדנית באותן השנים, ולכן ניסתה ירדן לבלום הידרדרות ביטחונית.

    אגב, מקור השם הן אורוות הגמלים הנמצאות בתוך המבנה – משטרת הגמלים.

    והיום? היום המקום נטוש ושקט.

     

  • תחנה 2

    ראס אל חממה- אלוהי הפרטים הקטנים

     

    מרוג'ום א-נאקה נצעד על שביל ג'יפים שסימונו אדום לכיוון דרום-מזרח כשמדרום לנו נחל ערוגות. ההליכה נוחה והנוף מרהיב. לאחר כ- 2.5 קילומטרים בסימון האדום נגיע לראס אל חממה.

    אחרי שגמענו אי אלו קילומטרים על דרך העפר המדברית, זה הזמן לעצור, להוריד את התרמיל ולנשום עמוק את הנוף, עד האופק. מהמקום קיימת תצפית נהדרת דרומה לעבר נחל ערוגות המשתרע תחתינו, ורמת המדבר המשתרעת עד האופק. מהתצפית נשקפים גם הנחלים הדרומיים נחל חבר, צאלים, ואפילו המלונות בערד, דרומית מערבים נוכל להבחין ברכס מעון, הכפר בני נעים, ושרידי המצודה של משטרת אום דרג'.

    במרחבי המדבר קיימת הנטייה לתת לעין להישאב אל המרחבים האדירים, הגבהים והעוצמה שעוטפת אותך סביב. ננסה להזכר מה עברנו בדרך: האם זו תמונת נוף רצה או שמא טמון במוחנו איזה פרט קטן ומרגש? האם שמנו לב לפרט בודד לאורך הדרך או שמא זכורה בראשנו תמונת נוף רחבה?

    אחד מהבולטים שבצמחי מדבר יהודה הוא ה"מלוח" - שיח מדברי גדול יחסית אשר עליו האליפטיים מלוחים. הסיבה למליחות העלים היא כפולה: האחת - זו דרכו של השיח להתמודד עם מליחות הקרקע המדברית; הוא פולט את עודפי המלח דרך נקבים זעירים בעליו. הסיבה השנייה היא התגוננות - בסביבה מדברית בה כל-כך קשה לגדול רצוי למצוא דרך לוודא כי כל השקעתך לא תאכל על ידי בעל חיים. המליחות היא דרך מצוינת לוודא זאת. לאור זאת מעניין למצוא כי דווקא תחת שיחי המלוח מצוי ריבוי של מחילות בעלי חיים. מחילות אלו שייכות בדרך כלל למכרסם הקרוי "פסמון".

    הפסמון הוא מכרסם דמוי עכבר ממשפחת "הגרבליים". הוא פעיל יום וניזון בעיקר מעליו הבשרניים של המלוח. הפסמון מתמודד עם ריכוז המליחות הגדול בעזרת מערכת כליות מיוחדת וסילוקו על ידי שתן מרוכז במיוחד. אך מדוע ההתעקשות? למה להתאמץ כל-כך בכדי לאכול דווקא את המלוח? מחקר שנערך גילה כי לפסמון מחלה תורשתית מוכרת – סוכרת (היפרגלוקמיה). המלח שמקבל הפסמון דרך אכילת עליו של המלוח הוא, למעשה, הגורם המאזן בגופו, והוא שתורם להישארותו בחיים.

    נוסף לסוכרת בה לוקה הפסמון קיים אצלו חיידק נוסף אשר אינו מזיק לו. לכאורה כאן אמור היה המעגל להסתיים אילולא קיומו של "זבוב החולות". זבוב החולות הוא טפיל המתקיים בעיקר מהפסמון – הוא מוצץ את דמו, נע בעזרתו ומוצא מקלט חם בלילות המדבר הקרים בתוך פרוותו. החיידק המצוי אצל הפסמון איננו משפיע על זבוב החולות, הבעיה היא כאשר הזבוב מחליט לצאת לטיול. הזבוב נושא עימו את החיידק, וכאשר הוא נטפל לבן אדם הוא עשוי להעביר לו מחלה מדברית הקרויה – "שושנת יריחו". השושנה הוא פצע מוגלתי קטן אשר מגליד אחרי זמן ארוך יחסית ומשאיר צלקת בצורת שושנה.

    אצל הבדואים קיים פיתרון לבעיה: הם משכיבים את ילדיהם הקטנים לישון תחת שיח מלוח כאשר כל גופם מכוסה מלבד אחוריהם. משנעקץ הילד הוא למעשה מתחסן כנגד השושנה, וכעת מלבד צלקת קטנה במקום סמוי הוא מוגן.

    שימו לב למעגל האדיר שצמח והתפתח - מצמח המנסה לשרוד, דרך מכרסם המחפש תרופה, ממשיך בזבוב טפיל ומסתיים באדם. אם עד עתה שמנו לב למבט הכללי למרחבים הגדולים, זה הזמן להשפיל מבט אל האבנים והשיחים הקטנים שבדרך. אומרים שדברים גדולים גורמים לאדם להיות צנוע. בעיניי דברים קטנים לא פחות. אלוהי הפרטים הקטנים...

     

  • תחנה 3

    מצפה ערוגות- פליאה ויראה

     

    משם נרד במורד התלול ונמשיך לצעוד בין גבעות רמת המדבר, הליכה של כ-4 קילומטרים נוספים( עד הפיצול השחור ימינה) תוביל אותנו למצפה ערוגות. השביל הוביל אותנו מזרחה אל מעל נחל ערוגות. במקום מצוי אתר ארכיאולוגי גדול ובו 12 מבנים מהתקופה הביזאנטית, ככל הנראה שרידי ישוב מבודד אשר התקיים, על פי שרידי השביל שנמצאו, ממימיו של נחל ערוגות. הישוב ממוקם בצומת דרכים עתיקה – האחת מגיעה מחברון והשנייה מתקוע. בנקודה זו הם מתאחדות והופכות לדרך אחת היורדת לעין גדי.

    בעומדנו ב"מצפה ערוגות" ניתן לרוח הנושבת בפנינו לשאת עימה את הפרטים הקטנים ונתמכר רגע למרחב ולגודל. ניתן להבחין במפל הענק של נחל ערוגות כ-150 מטר גובהו, נוכל לראות גם את מעלה האיסיים -שנקרא על שם אחת הכיתות מימות הבית השני המזוהה עם שוכני מדבר יהודה, המעלה נמצא בגדה הנגדית ומעפיל בפיתוליו מעלה מעלה, את שפך נחל ערוגות ואת מניפת הס הפורצת מזרחה לעבר בקע ים המלח.

    אל מול הנוף הזה ננסה לעצום עיניים ולהיזכר בנוף העירוני של התרבות האנושית- כאשר מביטים למעלה רואים קווי מתח, אנטנות וגורדי שחקים המסתירים מעינינו את זריחתה ושקיעתה של החמה. מבט למטה מזהה נתק בצורת אספלט ומדרכות – התרבות שלנו בנתה לעצמה עולם כזה בו אין מלבדנו ומלבד יצירתנו דבר, עולם המעודד את החשיבה ששלנו כל זה וביכולתנו לעשות כל דבר.

    נחזור אל הנוף העצום הנשקף ממקומנו כעת. אל מול עוצמות הטבע המקיפות אותנו מחשבה זו נראית לפתע עלובה וגאוותנית. יש מלבדנו הרבה, לא רק שלנו כל זה ויכולתנו מוגבלת.

     

  • תחנה 4

    ציוויליזציה – מצפה עין גדי

    נמשיך מעט מזרחה ונכנס אל תוך במת השוליים של מדבר יהודה היישר למצפה עין גדי שעל מצוק העתקים.

    מצפה עין גדי, "שקראת א-נג'אר" בשמו הערבי, ממוקם על במת השוליים של מדבר יהודה. ממקום זה, רגע לפני הנפילה הגדולה מזרחה, נשקף נוף עוצר נשימה של השבר הסורי-אפריקאי וים המלח שבתוכו.

    מעבר לים המלח נשקפים לנו הרי מואב במלוא הדרם, נבחין במספר נקודות ישוב הממוקמות על כביש "90" הירדני. כמו כן נשקף לנו אגנו האדיר של נחל ארנון. חדי העין אף יצליחו להבחין בגשר הלבן אשר מוצב ממעל לנחל בצמוד לגדת ים המלח הירדנית.

    ניתן להבחין בנאת עין גדי, בהתיישבות ומיזמי התיירות שנקבצו סביב לה. מרשימה ביותר העובדה כי במקום נידח זה הצליחה בעבר ומצליחה גם כיום להתקיים ציוויליזציה.

     התלמוד מצטט  דיון על ענווה  "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא:  אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא" (מסכת סוטה, דף מט, עמ' ב'). ובתרגום חופשי- על האמירה כי משמת רבי בטלה ענווה, קם רב יוסף ומבקש לא לומר שבטלה ענווה, שהרי הוא עוד כאן!

    לכאורה, אמירה זו נראית צינית וגאוותנית, אולם עיון עמוק יותר מגלה כי רב יוסף מלמדנו שיעור מיוחד. הענווה האמיתית איננה השפלה עצמית, להיפך- היא היכולת להכיר ביכולותיך, גם  הגדולות,  ולעמוד מאחוריהן בצורה שתתרום ותוסיף לסובב אותך.

    מבט למטה מגלה לנו כי לאנושות היה ויש כוחות אדירים לטוב ולרע. יתכן שזו אחת מבעיותיה - שאיננה מודעת באופן מלא לכוחה או איננה נושאת באחריות להשפעותיו. העוצמות הנגלות לפנינו מעלות בנו הרהורים - האם אנו כיחידים, כחברה וכאנושות עומדים מאחורי כוחנו ונושאים באחריות למעשינו – לטוב ולרע?

     

  • תחנה 5

    דוד – עין גדי

    כעת ניתן לרדת צפונה אל תוך נחל דוד וליהנות משפיעת המים לאחר הצחיחות המדברית. את המסלול נסיים בחניון שמורת הטבע עין גדי.

    ירידה ארוכה, בירכיים כואבות אבל יש שכר לפעולתן- מעיין עין גדי. במעיין משתנה הכול. אחרי הצהוב-אפור שצבע את המרחבים, הצבעים החדים חוזרים לתמונה, הקולות מתעוררים לחיים, והריח מעביר תזכורת לקיומו. חיים.

    לאחר שנתנו מקום גם לחוש החמישי דרך הרגעות במימי המעיין הקרירים נוכל לצאת להתייבש ברוח הקלה. זה הזמן להתבונן מסביב – מצפון לנו נבחין בנחל דוד הזורם מזרחה ומעבר לו בהר ישי המתנשא גבוה מעלינו.

    לא בכדי נבחרו שמות אלה. בתנ"ך מתואר סיפור בריחתו של דוד בן ישי למדבר עין-גדי כשהוא נמלט משאול המלך. "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל, מֵאַחֲרֵי, פְּלִשְׁתִּים; וַיַּגִּדוּ לוֹ, לֵאמֹר, הִנֵּה דָוִד, בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי" (שמואל א', פרק כד').

    בהמשך הפרק מסופר על המפגש המיוחד בין דוד ושאול. דוד ואנשיו מתחבאים במערה, לאותה מערה נכנס שאול המלך, לבדו, לעשות צרכיו. אנשי דוד דוחקים בו לנצל את הזדמנות הפז ולהרוג את שאול-הרודף אחריו, אך הוא מסרב ומעדיף שלא לשלוח ידו ב "משיח ה'".

    מדוע נבחר דוד לאחת הדמויות הנצחיות בעם, כזו שניתנת כדוגמה לענווה ולתום? הרי בקריאה מעמיקה ניתן להבחין באירועים בהם פעל דוד בצורה שאינה כל-כך מקובלת.

    יתכן כי אחת הסיבות לנצחיותו של דוד היא דווקא העובדה הזו; עובדת היותו לא מושלם היא זו שמקלה עלינו את ההזדהות עם אישיותו. דרך סיפוריו של דוד ניתן ללמוד דבר בלתי צפוי, כיצד מתמודדים עם הצלחות – כיצד דווקא ברגעי השיא עלינו לנהוג בצורה צנועה ונכונה ולשמר את הצלחתנו. ומאידך, כיצד מתמודדים עם נפילות מבלי לשקוע יחד איתן. זה, אולי, המקום לפתוח ולקרוא מסיפורי דוד, בנוף הטבעי שלהם.

     

    עם סיום הטיול, בטרם נרד צפונה אל תוך נחל דוד וניפגש וודאי בהמולת המטיילים, כדאי שננסה ונחשוב -  כיצד אתמודד אני עם הצלחותיי וכישלונותיי, כיצד אדע את כוחי ואעמוד בענווה מאחוריו, כיצד אתמכר לעוצמה ולמרחבים בלי לשכוח את הפרטים הקטנים.

     

תגובות | הוספת תגובה

מסלולים באזור

מסלולים חמים

אפשרויות הדפסה