נעם למד בישיבה התיכונית הסביבתית במצפה רמון. הוא אהב את ארץ ישראל בכל רמ"ח איבריו והיה מדריך טיולים מחונן אשר שילב תורת ישראל עם ארץ ישראל. לזכרו ולעילוי נשמתו תכנן ד"ר משה רענן, בשיתוף מדרשת 'קשת נחושה', מחנה אקולוגי ברמת הגולן בחודש תמוז תשס"ז. ד"ר רענן ארגן את המחנה על כל פרטיו בקפידה, גייס את החניכים, ניהל את המחנה והיה המדריך הראשי. משתתפי המחנה היו בנים מסיימי כיתה ט' בישיבות תיכוניות.
תכנית המחנה התמקדה בחי וצומח ברמת הגולן וכללה הרצאות מבוא, מקראות, שיעורי תורה, פעולות גיבוש והרבה פעילות בשטח שכללה מסלולים, תצפיות ואיסוף פרוקי רגליים והגדרתם. המחנה נמשך ארבעה וחצי ימים בגולן, בקעת בית צידה (המג'רסה) והחרמון. הלינה הייתה בבית ספר שדה 'קשת נחושה' במושב קשת. ברכס בשנית (תל חזקה) פגשו המטיילים את סרן עידן, שהיה המפקד של נעם כשנעם הדריך בקורס מט"קים. סרן עידן ערך תצפית לתוך סוריה והסביר למשתתפים על החזית הסורית. סא"ל דיויד ברלין, מפקד גדוד 289 שבו נעם שרת במלחמת לבנון השנייה, ערך תצפית בהר אביטל והסביר על המערכה בגולן במלחמת יום הכיפורים. הרב יוסף צבי רימון לימד על השמיטה, והרב אלעזר נאה, רבה של קשת, לימד על מעמד הגולן ביחס למצוות התלויות בארץ.
הצטרפו להדרכה הארכיאולוג ערן מאיר, הזואולוג אביחי בנימיני, אסנת ברוורמן-שילה ומורה הדרך מיכה ארז. אליעזר אבני, יונתן משניות, יוני וייץ, דורון גוטמן וניר לוי היו המדריכים החברתיים. דוד דויטש הצטרף כחובש, ורון סבג תעד את המחנה בצילומיו.
כל העוסקים במלאכה עשו את עבודתם המסורה בהתנדבות. המלאכה היתה מתישה מאוד עקב גל חום קיצוני בעת המחנה, חום שיצר אילוצים רבים, ועם זאת, עבור כל המשתתפים היה המחנה חוויה נפלאה ומיוחדת במינה.
משפחת מאירסון מודה מקרב לב לכל השותפים לעריכת המחנה.
