לקראת הדרכה

נעם כתב את מחשבותיו על הוראת דרך.

חברו דניאל גולדברג הקליד את הדברים מתוך מחברת שנמצאה. דניאל עבד קשה כדי לפענח את כתב היד, פה ושם חסרות מלים שלא הצלחנו לפענח.
מובאים פה קטעים ממחברתו.

ענווה ועצמיות במדבר

מהלך ההדרכה:

שאלה – מה עניין נמצא במדבר? האם הוא פשוט פחות מהארץ הנושבת, או שיש בו עניין בפני עצמו?
ומה עניין מצא הקב"ה במדבר שנתן בו את התורה, והוליך את עם ישראל בתוכו?

ומדוע משה מוליך את צאנו "אחר המדבר" מה הוא מחפש שם?

תשובה
2 . המדבר מביא את האדם להכיר את עצמו מבחינה גופנית.

3 . המדבר מביא את האדם להכיר את עצמו מבחינה נפשית.

4 . המדבר מביא לענווה – כשענווה הינה עצמיות ואמת, ומהכרת העצמיות מגיעים

לענווה בפני האמת ובפני האלוקים. כלומר על מנת להתייחס לדבר לאמיתו ולא לבגדים החיצוניים, צריך ענווה.

5 . התורה אינה מגע חיצוני, אלא שהיא חיים, שמשנה את האדם. כיוון שהיא מציאות רוחנית. לפיכך צריכה להיות ענווה על מנת לקבל תורה ( אפשר להעמיק שצריך תכונה רוחנית על מנת לקלוט תורה ).

6 . תורה גם דורשת התלבטות. כדי שתתקבל כעצמיות החיים, לפיכך מתאימה נתינתה במדבר.

ענווה ועצמיות במדבר – מערך

מה שארצה להשיג בהדרכה זו הוא:

הבנת עניינה של הענווה – בהכרת האמת עצמה, ולא הצדדים החיצוניים, ותחילתם בהכרת ערך עצמי.
הבנת עמידת האדם מול התורה – בהתבטלות שמוכנה להשתנות.
הבנת היכולת של המדבר להעניק לנו ענווה.
הכרת הצורך בלהיות עצמי ועצמאי.
ראיית המציאות שבפועל, שאין אנו עצמיים מבחינה פיזית – מה צריכים מבחינה פיזית. נפשית – לא קולטים שיש אישיות עצמית שחושבת ומרגישה, ולא יודעים מה אנחנו מרגישים.
הכרת הצורך להסתכל על הדברים מבחינה פנימית ולא חיצונית בהבנת מהות הגאווה.
ראיית המציאות שאיננו מסתכלים נכון על החיים.
לעשות פעילויות המביאות להכרה עצמית – שיש עצמי, ומה אני מרגיש.
לעשות פעילויות המראות הסתכלות פנימית מול חיצונית.

השקעה ומאמץ

בטיול עולה פעמים רבות השאלה – מדוע להתאמץ , מדוע להשקיע?

כשפירוש השאלה הוא: מדוע בחיים לעשות דברים שדורשים מאמץ, ולא לחפש את הדרך הקלה.

בטיול זה עולה בעיקר בעליות, במיוחד כאשר יורדים בצד השני. כמובן שאפשר לפסוח על

השאלה הזו, ולא לענות, או לענות בצורה בנאלית שזה מה שצריך לעשות.

אך נדמה לי שזו הזדמנות להראות בצורה ממשית את חשיבות המאמץ, וזהו מהלך חשוב בעולם המודרני, כאשר קיצורי דרך הם תופעה נפוצה, יש עניין לאהוב את העבודה והמאמץ.

לכאורה העניין הוא – להעמיד את ההתלבטות ולהראות להם את עניין המאמץ שהם משקיעים, ואת הגמול שמקבלים דווקא כתוצאה מהמאמץ .

א. אי אפשר להגיע לפסגה אמיתית בלי להתאמץ .

ב. אם מתחילים למעלה – הפסגה אינה מורגשת. דווקא כשמתחילים למטה הפסגה היא פסגה.

ג. ואם יש דרך לקצר , או לעשות בלי להתאמץ את העלייה, הסיפוק למעלה אינו אותו סיפוק כיוון שאין רכישה אישית של הפסגה* ואין זיכרון של הפסגה .

כך בחיים : א. פסגה אמיתית, דורשת מאמץ והשקעה. (ואולי לכאורה , זה כיוון שהמציאות מכוסה בקליפות שצריך לשבור, וכו' ).

• התורה שלמדתי באף היא שעמדה לי ". עצמיות

ההיגיון : לכל אדם יש אישיות עצמית , ששונה מכל העולם סביבו. קודם כל מבחינה פיזית. ישנם דברים שמתאימים רק לו, ושונים מהשאר, והרבה יותר מזה מבחינת אישיותו.

יש לכל אחד אישיות מיוחדת משלו עם מחשבות ורגשות משלו .

חשוב שאדם יכיר את עצמו, ויפעל לפי עצמיותו. כיוון שאחרת הוא לא ממלא את ייעודו, ובעצם לא ממלא כלום, כיוון שאם זה לא הוא זה לא כלום.

שום יצור בעולם לא סתם נברא.

מדוע אנשים לא חשים כך?

ישנה באדם יכולת לחיות שלא לפי עצמיותו, (צריך לברר למה) .

ישנו צורך לאדם להבין את חשיבות העצמיות, על מנת שירצה לחיות בצורה עצמית.

וישנו צורך שיכיר בכך שאינו עצמי.

וצריכה להיות חוויה של משהו עצמי.

יופי אמיתי

יופי של דבר שהפנימיות מתגלה החוצה כמו שנאמר: " יפת אלוקים ליפת " – יפיפיותו של יפת.

יפת – בארמית – זה הרחבה – כלומר: היופי הוא הרחבת ההופעה של הפנימיות.

חיצוניות יפה – היא חיצוניות שאינה מסתירה את הפנים – אלא מקרינה אותו החוצה.

בטיול אנו נפגשים עם מראות יפים – שנוגעים בנו, באיזו שהיא נקודה של יופי – כמו מנגינה יפה , או שיר יפה – מה זה אומר?

המדבר והארץ הנושבת – מחשבות לקראת הדרכה .

המדבר והארץ הנושבת הם שני מושגים הנראים במבט ראשון סותרים, נוגדים ואף נלחמים זה בזה. במקום בו יצליח האדם להתיישב יאמר שניצח את המדבר, ובמקום בו יהיה חורבן המדבר ישתלט.

המדבר נתפס ( ולא בלי צדק ) כמקום הנוגד חיים מפותחים, כמקום בו שולט האין .

ואת השממה הזו יש להפריח. אך דא עקא כאשר נפריח אותה כבר לא תהיה שממה.

האם כל עניינו של המדבר הוא להיות שממה המחכה להפרחה?

האם כל " יופיו של המדבר שהוא מחביא בתוכו מעיין "? ושמא יאמר – המדבר מראה את כוחם של החיים המועטים המתגלים בו על אף תנאי המוות שהוא יוצר להם?

האם אין במדבר – בשממה – בנוף החשוף והקשה עניין בפני עצמו?

נראה שכולנו מרגישים שאכן יש משהו שקשה להגדירו – דווקא בריקנות של המדבר הפותחת את הלב למלאות אחרת, מיוחדת. דווקא בשקט המוחלט, החודר כל כך, שיש בו דיבור בשפה שאיננו שומעים בד"כ, דווקא בחוסר החיים הבולט, שמעורר חיים פנימיים יותר.

אני אנסה מעט להסביר לחניכים כמה מהמחשבות והרעיונות שעלו לי בעקבות המפגש האישי עם המדבר, ואולי שופכים אור על המסתורין שלו.

1. הארץ הנושבת – משמשת גם כתיאור תנאי אקלים, וגם כמקום התיישבות קבע של האדם ( שבעצם יוצר אקלים משלו ). האדם והאדמה

בין שניהם ישנו קשר מיוחד המתבטא בשורש א. ד. מ. – והוא שבחיי שניהם ישנו תהליך של יציאה מהכוח אל הפועל, האדמה גונזת בתוכה כח חיות והצמחה, אך הוא נמצא בכח ורק לאחר שיוצא העץ וצומח עד כדי הבשלה של פרי, רק אז יוצאת האדמה לפועל לגמרי, כלומר: שכל כוח החיים הגנוז וקיים בתוכה, יוצא לפועל הגמור.

גם באדם ישנה אישיות פנימית שקיימת בכוח – והיא צריכה לצאת אל הפועל במהלך חייו, קיומה של האישיות הזו אינו תלוי ברצון האדם או במעשיו – אך היא יכולה להשאר בכוח, ולא לצאת אל הפועל.

ובאמת כל חייו של האדם, וכל התפתחות שהוא מתפתח, עד הרמה המשוכללת ביותר אליה הוא יכול להגיע בין מבחינת המידות הנפשיות, בין מבחינת חכמתו, בין מבחינת מעשיו – הכל גנוז ונמצא באישיותו הפנימית, בעצמיותו.

דוגמא לכך היא יכולתו של האדם לדבר. שהרי אין איש יודע כיצד ללמד ילד לדבר, ואין שיטה ודרך לימוד בדבר, ובכל זאת התינוק הקטן שהולך ומתפתח לילד לומד את הדיבור בצורה שנראית טבעית לחלוטין. וכך בכל מדרגה חדשה בחיי הילד והתבגרותו שמגיעה בזמנה המתאים לה. וכל נסיונות הלימוד החיצוני לא יועילו אם אינם מגיעים בזמן הנכון שנמדד אך ורק לפי שעון פנימי הקיים בנפש האדם.

דוגמא נוספת היא מחיי האדם המבוגר – כאשר חלק גדול מהלימוד שלו הוא מהניסיון.

ואפשר לשאול מדוע שניסיון שלילי ילמד חכמה – שהרי הניסיון השלילי לא רק מצביע על כשלון, אלא פותח פתח להבנה נכונה. ומאין זו מגיעה ? כנראה שהחכמה הייתה קיימת קודם אצל האדם, ורק הייתה צריכה גירוי חיצוני – תהליך לימודי חיצוני שיגרום לה להתגלות.

לעומת הבהמה – בה – מה – מה שגלוי אצלה הוא מה שיש בה. אין בה ממד הגלוי והנסתר.

כמו שאמרנו האישיות הפנימית של האדם צריכה להתגלות. על ידי תהליך פיתוח חיצוני,

ללא תהליך הפיתוח – העצמיות הזו תיוותר ישות פנימית גולמית – אולי מושלמת מבחינת הווייתה – היא לעצמה. אך חסרת משמעות מבחינת החיים הגלויים.

תהליך הפיתוח הזה של האישיות הגולמית – יש לו כללים באלו תנאים, ובאלו צרכים הוא יכול להתבצע. ואחד הכללים החשובים הוא שאין יכולת האנושית להופיע ולהגלות על ידי אישיות יחידית, נפרדת לעצמה, ופועלת בחלל ריק. אלא שהרוח האנושית לרוב בדלותה ומורכבותה – צורכת פיתוח ארוך של דורות על ידי כלל האנושות – על ידי קשר בין פרטים רבים – אשר כך ורק כך יכולה להופיע. ברמה הבסיסית ביותר.

שאלות – מתי זה מדבר ומתי זה ארץ נושבת?

מה בין מדבר לישימון לצייה?

האם האוקינוס הוא מדבר , האם מדבר הקרח הוא מדבר ?

האם המדבר צריך להפוך לארץ נושבת?

המדבר והארץ הנושבת

רעיון שצריך לפתח

דברים והבדלים בין המדבר לארץ הנושבת – פיזיים – יש, ואין מים. יש ואין עצים.

הפיזיולוגיה השונה של הצמחים שקיימים במדבר ובארץ הנושבת. הצבעים – במדבר הנוף חשוף וגלוי, במדבר הארץ גלויה וחשופה. במדבר שקט, מקומות היישוב.
טבע של אנשים באזורים השונים, פיזיולוגיה של בע"חים באזורים השונים.

פחד מהמדבר, שעמום מהמדבר, בדידות במדבר, חדות של צוקים ותוואי נוף במדבר. אין אטרקציות במדבר . מרחבים , קו המדבר שמשתנה .

המדבר פשוט לא מפותח לשום צד. בארץ הנושבת יש התפתחות, מבחינת הוצאה לפועל של ה "אדמ / ה", היא אינה מגדלת פירות, ואם זוהי מטרתה – היא אינה מבצעת את תפקידה. ואילו בארץ הנושבת מצמיחה הארץ פירות רבים.

אולי גם האדם שנפגוש במדבר " אדם " אינו יוצא לפועל במדבר אלא שורד – כך בנ"י במדבר, כך הבדואים – שאין להם תרבות מפותחת.

המדבר הוא המקום בו המציאות מופיעה בצורה הכי ראשונית שלה, ללא הוצאה לפועל של פוטנציאל ההפריה הגלום בתוכה.

בארץ הנושבת ישנו פיתוח, בניית תרבות ( מלשון ריבוי ), בניית מסגרות להופעת התוכן.

אבל בלהט הפיתוח פעמים רבות אנו סוטים מהתוכן, מהעצמיות, המסגרת מתנתקת מהתוכן מפספסת אותו. ולעיתים שוכחים שיש תוכן.

• במדבר קשה להיות בלי עצמיות ( יכולה להישאר ברמה נמוכה ), על מנת להתמודד עם המרחבים, עם הקשיים, עם הבדידות.

המדבר מטהר מהסטייה, מגלות האדם מעצמו.

• שירים של ארץ ישראל
• ישנם סוגי מדבר שונים – מבחינת רמת מדבריות ומבחינת החומר – קרח, ים.

כיתה יא' בנים ישיבה תיכונית

תיכוניסט מצוי – יהודי שחי בא"י, ומטייל בה, לעיתים לא רוצה דווקא קריעה – אבל אוהב את ארצו, אוהב לטייל בה ולהכיר אותה.

התפתחות רוחנית – אינני תלמיד חכם, גם לא בן ישיבה, אך נמצא בשלב הנערות, שלב החיפוש שאמנם אינו מבוגר, שקול מיושב – אלא יותר נסער, יותר מתלהב, יותר חי, יותר ביקורתי, רוצה את האמת, רוצה יושר ונפעם מיופיו.

אבל הוא מבוגר, מודרני – התרגל לסגירות, ללבישת תחפושות. אינו פתוח כל כך להשתנות בסיסית, אלא מעדיף להסתגר ולדחות עד שקונים אותו.

וברגע שקנית – כולו שלך.

ומה אמר לי המדבר בהיותי צעיר – אמר לי שקט, אמר לי שלווה – מתוך קבלה עצמית.

קיבל אותי המדבר בזרועות פתוחות – לא הציב לי תנאים, איך ומה ואיפה להיראות.

חוץ מהתנאי החשוב – תהיה אתה עצמך, אל תלבש תחפושות – כי במדבר אין מקום לתחפושות.

אם תסחב על עצמך יותר ממה שאתה צריך – לא תוכל להתמודד. אם תאכל יותר מכפי צרכך לא תוכל להתמודד, אם לא תכיר את עצמך כפי שאתה, לא כפי שחושבים עליך, אם לא תחיה כך, לא תוכל להתמודד.

וכך אני נבניתי גם במדבר – העמקתי אישיות, הבנתי שיש אישיות, יש אני, ומי אני?

ומהי ענווה – האם היא התבטלות ושפלות. חוסר ערך – מי אני בכלל? או שמא היא פשטות, הכרת ערך עצמי ולא חיצוני וממילא אין בעיה להשפל מצדי, ולא מצד ערכי – כי הכל מאדון הכול.

ומה יגיד לכם המדבר – לקבוצה שהולכת יחדיו ורועשת, איך אעביר להם את תחושת טוב החיים, נחיצות החיים, משמעות ה "אני ", ואיך זה קשור לאילת?

הר אמיר,

הר שלמה,

הר צפחות,

• צריכה להיות היכרות של מהו מדבר (ידיעה טכנית פשוטה) ומהו אזור אילת, הרי אילת, ערבה.
• צריכה להיות הבנה מהו סלע יסוד, אבן חול, סלעי שקע ימי, קווי שבר, צמחי מדבר, בעלי חיים במדבר.
• צריך להיות מבט על יופי, אמת ויושר החיים האנושיים והתורניים.
• צריכה להיות פתיחות.
• צריכה להיות הבנת דבר המדבר – הייה אתה עצמך – פיזית, נפשית ורוחנית. ומכאן לענווה – נתינת תורה במדבר.

הסטוריה של איזור אילת – תמנע – , מצרים . בנ"י במדבר, מלכים באילת, יישובים באיזור אילת, מבצע עובדה, העיר אילת.

הדרכה א' – פתיחה

מהלך :

1 . כיוונים – דרום, מזרח, מערב וצפון. מציאת הצפון – נגבה, קדמה, ים, צפון.

( אם השמאל ואימינה ) .

2 . הגעה – מאיפה הגיעו התלמידים, איך נסעו, כמה זמן. ( מפה גדולה ).

3 . אילת – נגב, הנגב צהוב, ואילו כאן אדום , שחור , שיניים . 200 מ"מ ( חלוקת הנגב ) ( אילת דרום הנגב " סיני " ).

4 . מדבר – אין מים, חם – אז אין צמחים, בע"חים, ב"א, ( אין כלום ) .

5 . פתיחת עיניים – אין צמחים – רואים את הקרקע, צבעי סלעים. האם יש מים במדבר ?

תוכיחו . _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ חבילת סוכריות .

• יוצאים מהאוטובוס הולכים לפחות 500 מ' ועומדים .
• שלום ! אני נעם ומי אתם? (לגרום להם להתלהב) .

דיר באלאק אם מישהו קורא לי המדריך – יש לכם עד הערב לדעת איך קוראים לי – ממחר אני לא עונה למי שקורא לי ה "מדריך" , "המורה" או "הלו" .

סבב שמות זריז!!!

• מי ניווט? – מי יודע למצוא את הצפון?

איך מוצאים? – מצפן, לפי השמש – שמות – חום האבן, שעון. מכאן שהרי אדום במזרח.

כיוון שאתם מירושלים אז מה עשיתם? איך נסעתם? דרומה!!!

הגעתם ל "נגב" צהוב, שומם – 200 מ"מ (חיטה), והמשכתם לנסוע!!!

שאלות – לפני .

כל עצירה – פעילות .

• מי מכיר מי עוד במדבר – (בנ"י, אליהו, יואב בן צרויה).

מה יש לחפש פה? (מרים את התיק וקם ללכת) .

בד"כ מקבלים פרסים על תשובות, אבל בטיול הזה שלי מקבלים פרסים על שאלות – אבל על שאלות טובות: תסתכלו, תרגישו, תריחו, תאכלו, תקשיבו, תכבידו ותחשבו. ( למשל: למה בנגב הכול חום, או מצוקי, וכאן אדום, שחור עם שיניים או כל מיני צורות)?

אומר לכם – אם אין צמחים אז מה רואים? – את האדמה.

ותסתכלו מה אתם רואים, למה זה?

ודבר שני – אתם בטוחים שבמדבר אין מים? בכלל ?! אנחנו הולכים לחפש מים במדבר " מים במדבר".

חשוב :

• איפה אנחנו – בגדול, מה רואים במסלול. כמה ארוך, כמה ק"מ, המשך היום.

מהם הסימונים – מקומות שלא לטעות.

לשתות, לא לעקוף, אם נאבדים …

ראשון

1 . פתיחה

2 . דרך הבשמים –

3 . מכתש + ( סלעי משקע ) –

4 . סלעי משקע .

5 . + ( סלעי משקע ) .

6 . ארץ נושבת – מדבר .

שני

1 . פתיחת יום שני + שעוני גשם – הסתגלות לתנאי מדבר .

2 . עלייה – כיבוש – התחלת הבנת פיזיות.

3 . מדבר יהב – התמזגות – פיזיות.

4 . בע"חים.

5 . נפשיות – עצירה גדולה – דיון.

שלישי

1 . סדקים –

2 . ענווה ועצמיות –

3 . תורה במדבר

4 . התישבות בערבה –

5 . סיכום – מדבר וארץ נושבת.

הקלסר

הקלסר הזה צריך להיות המאסף של החומר שאני זקוק לו להדרכות באזור אילת והנגב – כאשר קלסר זה יכלול ידע נצרך, הדרכות מסודרות, מראי מקומות.

סיווג החומר

החומר כולו מכיל חומר מדעי – ידע פשוט, עם דרך העברה המתאימה לו.

חומר חינוכי – לקחים חינוכיים, תהליכים חינוכיים שמועברים.

חומר רוחני – ידע רוחני, בירור משמעותם הרוחניים של הדברים.

יעדים :

1 . הכנת מערכי הדרכה מסודרים , כולל עזרים ופעילויות – כאשר ההתארגנות ביציאה לטיול מינימלית .

2 . איסוף הידע שקיים אצלי ושנצרך בבחינתי בשלב זה – ובירור היעד הזה ברמה גבוהה.

3 . אוסף זה צריך להיות מתומצת לאחר לימוד הנושא, עם מקורות ואפשרויות להרחבה.

4 . רישום של מקורות להרחבה ובירור בכל נושא – כך שהנגישות תהיה גבוהה ומהירה.

5 . בניית יעדים חינוכיים ומערכים המתאימים להם – המיועדים לשכבות גיל שונות ולאוכלוסיות שונות .

6 . בירור יעדי הטיול בכלל, והסוגים השונים שלו (אטרקציות … ) והנגזרות מהם.

7 . בירור רוחני מקיף, לפחות ברמת שאלת השאלות על כל הנושאים המוזכרים.

אזור אילת

• מתוך הבנה שהאדם החושב והמרגיש והמודע לסביבתו – המטייל באזור אילת צריך לצאת עם היכרות של אזור אילת.

לצורך כך יש להגביל את גבול הגזרה של איזור אילת, את האזורים השונים הנמצאים ומשפיעים על אופי האזור.

גבולות: יש להבין שישנו אזור אילת במושב הקטן שלו, הרי אילת, וראש המפרץ, ישנו האזור הגדול יותר – שהוא מתחיל מדרום לאגן הניקוז של נחל פארן.

דרום – הגבול הדרומי הינו מפרץ אילת.

מזרח – הגבול המזרחי הינו בקע הערבה ( אעפ"י שמבחינות שונות האזור ממזרח לבקע הוא אותו אזור, עם שינויים קטנים כתוצאה מהבקע) .

צפון – מאגן הניקוז של נחל פארן.

מערב – האזור הגיאוגרפי ממשיך לתוך מדבר סיני, אך הגבול המדיני נושק מרפיח עד מסוף טאבה.

( ייכתב סעיף מיוחד על תולדות הגבול המערבי ).

יחידות נוף

באזור אילת ישנן יחידות נוף שונות שמשפיעים עליהם כמה מאפיינים חשובים.

דומם –

1 . קודם כל ישנו סוג שקיים על פני השטח ומתחתיו, והתהליכים שהביאו להיווצרותו.

2 . המורפולוגיה של האזור המושפעת מאלמנטים גיאולוגיים חשובים –

א . המאסיב הערבו – נובי. ב . השבר הסורי אפריקאי. ג . שברי השוליים.

3 . הבלייה שמשתתפת גם בעיצוב הנוף.

צומח

סוג הצמחייה שקיים בכלל האזור, בכל יחידה, ובכל אלמנט טופוגרפי. הסתגלות הצמחים לתנאי השטח.

חי

מגוון החי שקיים בכלל האזור, ובכל יחידה. דרכי התנהגותו, ומיקומו, בהסתגלותו לתנאי השטח.

אדם

המצאות אדם באזור לפי תקופות. השפעתו על השטח, ומיקומו בשטח, בהסתגלותו לתנאים.

שכבות המסלע – סטרטוגרפיה

הסטרטוגרפיה באילת מחולקת לארבע תקופות עיקריות הנחשפות על פני השטח – כאשר ישנם שני פערים גדולים שאינם נמצאים כלל.

1 . סלעי התשתית – פריקמבריום, 5 .4 מיליארד – 500 מליון שונים

שכבות המסלע – סטרטוגרפיה (דרושים תרשימים, ציורים ותמונות).

הסטרטוגרפיה באיזור אילת מחןלקת ל – 4 תקופות עיקריות :

א . סלעי תשתית – פריקמבריום – עד לפני 500 מיליון שנה.

התשתית של הסלעים באזורנו מורכבת מסלעי יסוד, המחולקים לסלעים וולקניים, פלוטוניים ומותמרים. (כאשר ישנם סלעים מותמרים שמקורם מגמה, וישנם שמקורם בסלעי משקע).

הסלעים העתיקים ביותר הם סלעים מותמרים ( שיסט ..) כאשר המעקב אחרי פרטי המסלע מצביע על שונים של לחץ, וכן על שכבות הקבורות בעומקים רבים ומושפעות מחום רב. כלל הממצאים מורים על תהליכי אורוגנזה חזקים האופיניים לאזור מפגש בין לוחות.

בתום תהליך ההתמרה נראים סלעים ללא סימני עיוות – כאשר חלקם פלוטוניים כמו ה

בהר תמנע, יהושפט וכו ' . וחלקם דייקים כמו ב " ארץ הדייקים " בהר שלמה ורחבעם.

וחלקם וולקניים ( כמו גבעת עמרם ) אשר יחד עם אירוזית נחלים יצרו שכבה וולקני קונגלומרטית הנקראת "קונגלומרט אילת".

סוף התקופה ה מאופיין בהיווצרות המאסיב הערבו – נובי , ורגיעה של השטח.

מה שהביא בעקבות אירוזיה של נחלים גדולים להווצרות מישור גידוע ( פנפליין ) שעליו הורכבו סלעי המשקע.

ב . השכבה הקלאסטית התחתונה – קמבריום –

550 מיליון –

• היכן נחשפים סלעי קונגלומרט אילת? ** מאסיבים נוצרים כתוצאה ממפגש שני לוחות יבשתיים לאחר תהליכי החיכוך והתזוזות.

קווי שבר

באילת אנו רואים זה בצד זה סלעים שונים מגילאים שונים – גיר מול אבן חול ומול גרניט.

לאחר שהסברנו על הגרניט, אבן החול, והגיר ועל מקומם בטור – שהגרניט כאבן יסוד למטה, מעליה אבן החול נוצרת מבליית הגרניט, ומעל לכל הים שמשקיע את הגיר.

ולכאורה אנו צריכים לראות את יחסי השדה ביניהם בצורה שהגיר חשוף, ומתחתיו קבורים הסלעים האחרים, וגם אם סלעי היסוד חשופים, שיהיו באותו בה כולם סלעי היסוד.

אלא – שיש תופעה של העתק, וכך נעתקים גושי סלע ונעים אנכית או אופקית ביחס לסלעים שבקו מגע איתם. במקרה שלנו יש קוי העתק אנכיים שיצרו מערכת של שברים – של הורסטים וגרבנים מערכת השברים הזאת היא שברי שוליים של בקע ים המלח, כאשר ההורסט התרומם הוא היה חשוף הרבה יותר לבלייה, וכך הסלעים העליונים שבהורסטים נתבלו והגרניט נחשף בהורסטים, בזמן שלידו בשדה יושב גיר , ונראה שהם באותו גובה.

( ישנו הסבר שנוצר מישור גידוע ולאחריו נוצר התבליט הנוכחי – טוען שאין צורך לומר זאת – מדוע ?).

בדרום הרי אילת ישנם שלושה גושים של גרניט וגוש אילת – שכולל גוש מלכים – יהושפט, רחבעם, שלמה. וגוש בקעת הירח. וביניהם גראבן נוספים, רחבעם, הר יואש, יהורם גראבן ורמת יותם.

אנו רואים שכדי שיתגלה הסלע התחתון יותר, הפנימי יותר, המקורי יותר צריך להיות תהליך של שבר. כאשר המציאות חלקה, נוחה ונעימה אפשר להישאר ברמה השטחית ולהכיר רק את מה שעל פני השטח, ועל מנת לגלות את מה שמתחת לפני השטח צריך להיות איזשהוא שבר – איזושהיא מתיחת יתר, או דחיסת יתר, איזשהוא ביטוי של הכוחות הפנימיים שדוחפים וזזים, ולא רק משקעים, מכסים ומיישרים. אז – הכוחות הפנימיים מזעזעים וגורמים לשבר בעולם

החיצוני החלק.

מה קורה כשיש שבר, כשיש משהו ?

כשיש שבר – כל המשקע, כל התוספת חסרת העצמיות נסחפת, נשלפת – ומתגלה הסלע המקורי, התכונות העצמיות הבסיסיות (החדות).

על פי תורת הרב אבינר ( טל חרמון – בהעלותך ), השבר אינו רק פגיעה – הוא איזושהיא התמודדות שמזעזעת את העולם החיצוני, וגורמת להתעלות העולם הפנימי יותר.

• (זה נראה לי אמיתי שהתהליך שבו מתגלה סלע היסוד, הוא תהליך של שבירה, ואין תהליך אחר שהוא סולידי יותר – לעומת תהליך השקעות סלע המשקע שהוא שקיעה של חומר, כתוצאה מעמידה במקום).

…….