את נעם לא נוכל להכניס לתוך מסגרות שכל כך התרגלנו להכניס את מתינו לשם…
נעם הוא דמות של שמחה וחיים אך עם עומק ורצינות.
נעם היה איש שידע לחבר קצוות, לקחת את הרחוק ולהופכו לקרוב.
את הקשה לקל (וזה לא היה בקלות),
צבעוניות שידעה לקשור אידיאלים למציאות, תורה לחיים.
והכול בזכות החיוך המוכר והקבוע
בזכות האהבה והזרימה,
בזכות האמונה באדם ובחיים.
אנו פגשנו את נעם באל ארצי והתוודענו לאיש בעל כושר לימוד מדהים
היודע לבלוע ספרים ולא רק להבינם, אלא גם לנתחם ולקשור אותם אלינו.
פגשנו באדם השמח לשמוע מה אחרים עושים ואיך הם מדריכים,
אך תמיד יעשה את הדבר על פי מחשבתו המקורית, והיא הייתה מקורית ביותר!
בהדרכה נעם התחבר והתחבב מהר על קבוצותיו השונות.
בזכות חיוך, רצינות, שמחה, ניגון, השתוללות והרבה אהבה.
בהדרכתו הראשונה קיבל קבוצה קשה מאוד, שהדבר האחרון שעניין אותה זה לטייל,
בסוף שלושת הימים הם הקשיבו לכל מילה שאמר
ואף צוות המורים ביקשו ממנו שיגיע ללמד אצלם…
נעם תמיד שאף למצוא עומקים בהדרכה,
והאמין בכל מאודו בחינוך שבטיול,
אף התחיל לפתח תוכניות חינוכיות ומהלכים שאותם העביר.
נעם שאף להתגדל בתורה ולהיות רב בקהילה
בכך חשב לשלב בין חיי תורה לחיי המעשה היום יומיים.
זכינו להיות עם נעם חודשים ספורים בלבד,
אך גם זכינו שישאיר מקצת מכתביו וממחשבותיו…
נעם נפל במלחמת לבנון השנייה – בי"ג באב התשס"ו – ת.נ.צ.ב.ה.
בית ספר שדה 'אל ארצי', תשס"ז